רעיון הפיתוח בר-הקיימא , * הקיימות , * החל להתגבש ולהופיע בשיח הציבורי בשנות ה80- של המאה העשרים . ההגדרה של מושג הקיימות מבליטה שני צדדים : מצד אחד הרצון להמשיך בפיתוח לצורכי הדור הנוכחי , ומצד שני הכרה בכך שלפיתוח יש השלכות שליליות על הסביבה ולכן הדור הבא , ואלה שיבואו אחריו , עלולים להיפגע . בין שני הצדדים קיים מתח , והאתגר הוא לאזן ביניהם : מצד אחד להמשיך ולפתח , ולנצל לשם כך את משאביו של כדור הארץ , ומצד שני לא לפגוע במרקם העדין של כדור הארץ . גישת הקיימות טוענת שכדי לשמור ולשקם את המערכות האקולוגיות תומכות החיים של כדור הארץ , יש לפעול בכל תחומי החיים - הכלכלה , החברה והסביבה . כך ייווצר עולם שבו שוררים צדק חברתי וסביבתי , עולם של קהילות ויישובים המתחשבים בסביבה ותורמים לחברה , ושל חברה הדואגת לשלמותם של משאביה ומגבילה את תרבות הצריכה . העקרונות המרכזיים המנחים את גישת הקיימות מחייבים , אם כן , שילוב של 3 תחומים ( ראו תרשים : ( . 1 פיתוח וצמיחה כלכלית - עיקרון המדגיש את העובדה שהתפיסה המודרנית רואה חשיבות גדולה בפיתוח ( פיתוח טכנולוגי , פיתוח מקורות מזון ואנרגיה , פיתוח מדעי , ( ...
אל הספר