המשאבים המצויים על פני כדור הארץ הם מתנת הטבע לתושביו , ולפיכך נדמה כי ראוי שישרור בעולם צדק חברתי-סביבתי , * כלומר , שכל בני האדם ייהנו ממשאבי כדור הארץ במידה שווה . ואולם המציאות היא שבעולם יש אנשים רבים שמידת הנגישות שלהם למשאבים גדולה מזו של האחרים . זאת ועוד , כל תושבי כדור הארץ חשופים לזיהומים הנוצרים עקב השימוש במשאבי הטבע למיניהם , אך יש כאלה שמידת החשיפה שלהם לזיהומים רבה מזו של האחרים . יתרה מזאת , במקרים רבים אלה הסובלים מהזיהום אינם אלה הנהנים מן המשאבים . מצב זה , שבו מידת הנגישות למשאבים וחלוקת נטל הזיהום הנגרם על ידיהם אינם שווים , מכונה "אי צדק חברתי-סביבתי . " אי הצדק החברתי-סביבתי מתרחש ברמות שונות : ברמה הגלובאלית-עולמית , ברמה הלאומית ואף ברמת היישוב הבודד . בכל אחד מן המקרים האלה נמצאת בקצה האחד אוכלוסייה חזקה , בעלת יכולת כלכלית גבוהה והשפעה פוליטית , המנצלת את המשאבים ודוחקת את המפגעים לעבר האזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חלשה , שיכולתה הכלכלית מצומצמת והיא נעדרת השפעה פוליטית : ברמה הגלובאלית אלה הן המדינות המפותחות , הדוחקות את המפגעים לעבר המדינות הפחותמפותחות ...
אל הספר