א . באזורי מדבר , שהצמחייה בהם מועטה ביותר , אין מה שיעצור את טיפות הגשם והן יורדות ופוגעות ישירות בקרקע . פגיעתן בקרקע החשופה גורמת להידוק גרגירי הקרקע , ויוצרת מעין קרום המקשה על המים לחדור פנימה . במקומות כאלה מתפתח נגר עילי במהירות רבה ב . באזור גשום , שהצמחייה בו מרובה - מי הגשמים נעצרים על ידי הצמחים , ואין בכוחם להדק את הקרקע . וכשהקרקע אינה מהודקת , המים חודרים לתוכה בקלות רבה יותר . גם באזור שהסלעים המצויים בו סדוקים , חדירת המים גדולה והנגר העילי מתמעט או שאינו מתפתח כלל ג . באזורים שבהם כמויות גדולות של משקעים יורדות ברציפות , הקרקע ספוגה במים עד כדי רוויה . הקרקע הרוויה אינה יכולה לקלוט כמות נוספת של מים , והם הופכים לנגר עילי זמן קצר לאחר תחילת הגשם ד . באזורים העירוניים , שבהם האדם מכסה את הקרקע ומצפה אותה במבנים ובכבישים , המים אינם יכולים לחדור אל הקרקע והם זורמים כנגר עילי על הכבישים מיד לאחר תחילת הגשם
אל הספר