ההפרטה על צורותיה השונות היא כלי בידי השלטון למימושה של מדיניות נאו-ליבראלית , הדוגלת בצמצום הפעילות השלטונית ובהרחבת פעילותו של המגזר העסקי במסגרת כלכלת השוק . מדיניות ההפרטה , אשר תפסה תאוצה בארץ ובעולם בעשורים האחרונים , היא מדיניות שנויה במחלוקת : יש המסתייגים ממנה ורואים בה מדיניות המצמצמת את מדינת הרווחה ( המבצעת פחות ופחות תפקידים , ( ולמעשה מרוקנת אותה מתוכנה ; אחרים רואים בה מדיניות המעצימה את מדינת הרווחה השולטת כיום - באמצעות גופים לא מדינתיים - בתחומים רבים יותר , ומספקת מגוון רחב יותר של שירותים . השאלות העיקריות שיש לשאול כאשר שוקלים אם לאמץ מדיניות של הפרטה הן : -מהו האינטרס הציבורי : יעילות , רווח כלכלי , תחרות , הבטחת זכויות חברתיות ; והאם ההפרטה משרתת אינטרס זה ? -האם בעקבות ההפרטה אכן יזכו כל אזרחי המדינה לשירותים איכותיים יותר , בעלות נמוכה יותר ? -עד כמה ההפרטה עולה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה : האם היא פוגעת בזכויות ? האם היא מנוגדת לאמנה החברתית שבין השלטון לבין אזרחי המדינה ? בדיון בהפרטה יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק האם הציבור יצא נשכר מן ההפרטה המוצעת , אם ...
אל הספר