3 . 3 . 3 דוגמאות לפונקציות תזמון המבוססות על פונקציית התזמון הבסיסית – השהיה בהפעלה פעולתו הבסיסית של קוצב הזמן , כפי שהוגדרה בדיאגרמת הזמנים שבאיור , 3 . 16 היא השהיה בהפעלה . כפי שנראה בדוגמאות הבאות , ניתן ליצור פונקציות תזמון שונות מפונקציית השהיה בהפעלה , על-ידי שילובה באופנים שונים בתכניות פיקוד , שיתוארו באמצעות דיאגרמות סולם . קוצבי הזמן בדוגמאות אלה יהיו בעלי בסיס זמן של שנייה אחת ויסומנו בשם . TMR דוגמה 3-5 הפעלה לאחר השהיה יש להדליק נורת התרעה 10 שניות לאחר שגשש זיהוי , המותקן בתהליך ייצור , מזהה תקלה בתהליך . ההשהיה בהפעלה דרושה , במקרה זה , כדי לוודא שהתקלה קיימת לפחות במשך זמן קצוב מינימלי , והיא נועדה למנוע מצב שבו הנורה נדלקת במצב של תקלה רגעית . חיבורי המערכת לבקר הם : נורת ההתרעה מחוברת למוצא הבקר ; Q 1 גשש זיהוי התקלה מחובר למבוא הבקר ; I 1 לצורך תזמון המוצא נשתמש בקוצב הזמן . TMR 01 לתיאור הפעולה הנדרשת נתייחס לדיאגרמת הזמנים המוצגת באיור . 3 . 17 עם סגירת מגעו של הגשש , I 1 מופעל קוצב הזמן ומתחיל במניית הזמן . בתום 10 שניות מרגע זיהוי התקלה , מופעל מוצא קוצב הזמן ...
אל הספר