הקיבוצים היהודיים באירופה בפתח תקופה חדשה בתום מלחמת העולם הראשונה , ( 11 . 11 . 1918 ) שגרמה הרס וחורבן ברחבי אירופה ומחוצה לה , יכלו יהודי אירופה לצ ְ פֹות אל העתיד בתקווה מסוימת וללא חששות מיוחדים . מבחינת היהודים תומכי הציונות , בישרה הצהרת בלפור משנת 1917 את ההבטחה להקמת בית לאומי בארץ ישראל . פרסום ההצהרה גרם לגילויי שמחה אצל היהודים , ונראה בעיני רבים כ"ראשית הגאולה . " גם יהודים לא ציונים הרגישו גאווה לאומית לנוכח התמיכה הבינלאומית בהקמת בית לאומי לעם היהודי . היהודים במדינות מרכז אירופה ומערבה ובמדינות מזרח אירופה - עם כל השוני ביניהם - ובעיקר היהודים במדינות הלאום החדשות שהוקמו אחרי המלחמה , קיוו שתהליך הדמוקרטיזציה במדינות השונות יימשך , ושמתן זכויות אזרחיות ליהודים ילך ויתרחב . הקמת חב ֶ ר הלאומים וניסוח חוזי המיעוטים עוררו תקוות בקרב יהודי אירופה . חלקים גדולים מיהודי ברית המועצות קיבלו בברכה את המהפכה הבולשביקית ( עמ' . ( 78 הם קיוו לשוויון ולסיום
אל הספר