הנהגת הישיבות והגאונים בבגדאד הישיבות מתכנסות בבגדאד למן ראשית המאה ה-9 עברו ישיבות בבל לשכון בבגדאד. הישיבות נשענו על סמכותן של ישיבות בבל הוותיקות ונקראו בשמן: ישיבת ראש הגולה, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא. כבעבר, כל ישיבה הייתה ממונה על אזור גיאוגרפי נתון. עד למחצית המאה ה-10 נחשבה ישיבת סורא לישיבה הבכירה יותר, והיא קיבלה כשני שלישים מכספי התרומות של היהודים. למן שנות השישים של המאה ה-10 עברה הבכורה לישיבת פומבדיתא. לאזורים שמחוץ לתחומי השפעתן של הישיבות (האזורים שהשתרעו מלוב מערבה) היגרו בתקופה זו יהודים רבים. הקהילות באזורים אלו (מפה 16 עמ' 89) קיבלו את סמכותם של המרכזים בבגדאד ובארץ ישראל ואף שלחו שאלות בענייני הלכה שונים אל הישיבות בבגדאד. עם זאת בפועל פיתחו קהילות אלו גם דפוסי הנהגה עצמאיים. התערערות הביטחון בבגדאד ובמחוזות הסמוכים במהלך המאה ה-10, שכללה מהומות בקרב כוחות שונים בעיר ואת השתלטות הבויהים בשנת 945 לסה"נ, השפיעה גם על מוסדות ההנהגה היהודיים בעיר. הקשרים בינם ובין האזורים שעליהם היו ממונים התרופפו, וחלה ירידה חדה בהכנסות הכספיות. נוסף על כך, במהלך המאה ה-10 נחלשו הקש...
אל הספר