תשעה באב "ובחודש החמישי בעשור לחודש... בא נבוזראדן ... וישרוף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית הגדול שרף באש..." [ירמיה נב, יב-יג]. "חמישה דברים אירעו את אבותינו... בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר" [משנה תענית ד, ו]. תשעה באב [הנקרא בדברי הנביא זכריה "צום החמישי" [ח, יט] הוא יום צום לזכר חורבן בית המקדש. אף שהחורבן עצמו היה בעשרה באב [ירמיה נב, יב-טז], נקבע הצום לתשעה בחודש, לפי שהוא היום המציין את תחילתו: "בדין היה שהיו מתענים בעשירי, שבו נשרף בית אלוהינו, ולמה בתשיעיø שבו החלה הפורענות: בשביעי נכנסו לתוכו, בשמיני היו מקרקרים בו, בתשיעי הציתו בו את האור ובעשירי נשרף..." [ירושלמי תענית ד, ט [סט ע"ב-ע"ג]]. עם זאת, נוהגים להמשיך במנהגי האבלות גם בעשרה באב עד חצות היום. חז"ל ציינו שאירעו ביום זה לעם ישראל חמישה דברים: [א] נגזר על דור המדבר שלא ייכנס לארץ ישראל, כעונש על חטא המרגליםª [ב] נחרב בית המקדש הראשון בשנת 685 לפני הספירה על-ידי חילותיו של נבוכדנאצר מלך בבלª [ג] נחרב בית המקדש השני בשנת 07 לספירה על י...
אל הספר