חול המועד פסח, שבת חול המועד ושביעי של פסח חמשת הימים שלאחר יום טוב ראשון של פסח נקראים "חול המועד", והריהם ימי חול המתאפיינים בחגיגיות מסוימת, ואין עושים בהם מלאכה שאפשר לדחותה עד לאחר ימי הפסח. היום האחרון של פסח, "שביעי של פסח", נחוג כיום טוב לכל דבר. לפי המסורת היתה ביום זה, כ"א בניסן, קריעת ים סוף. בשבוע של חג הפסח חלים שינויים רבים בתפילה ובקריאות התורה בבית הכנסת. בין השאר הבדלה: ראה עמ' .210 תפילות השנה וברכותיה קוראים בשבת חול המועד את מגילת שיר השירים [ואם יום טוב ראשון של פסח חל בשבת, קוראים בו את המגילה] ועורכים טכס "הזכרת נשמות" בשביעי של פסח. סימן ההיכר המרכזי של החג בבית הוא איסור אכילת חמץ והוספת תפילת "יעלה ויבוא" בברכת המזון. ברכת המזון לחול המועד: ראה עמ' 174. שבת חול המועד דין שבת זו בבית כדין כל שבת ושבת [ראה להלן, עמ' 143 ואילך]. שביעי של פסח עירובין לשביעי של פסח: ראה עמ' 143. הדלקת נרות בערב שביעי של פסח את פני החג מקבלים בהדלקת נרות. מצוה זו נמסרה לעקרת הבית, אך בהעדרה מדליק את הנרות בעלה או אחד מבני הבית האחרים. נהוג להדליק שני נרות [ויש הנוהגים להדליק מספר נר...
אל הספר