חוח סוג של צמחי בר קוצניים ממשפחת המרכבים , בעל פרחים צהבים . בתחלת החרף מפתח החוח שושנת עלים - עלים הערוכים במעין מעגל וצמודים לקרקע - ובאביב מתפתחים גבעול וענפים מכסים בקוצים . פרחי החוח מופיעים מאחר באביב ומתקימים על הצמח עד אמצע הקיץ . בדומה לרבים מבני משפחת המרכבים , מבשילים הזרעים על הקרקפת . הקרקפת מתיבשת ועם רדת הגשמים נפתחות הקרקפות היבשות והזרעים מתפזרים לכל רוח . יש מיני חוח בעלי גבעולים רכים המשמשים למאכל גם לבני אדם . עלי החוח בעלי כתמים או עורקים לבנים . הכתובה נחשבת אף היא לחוזה הנערך לפני טקס החופה בין הגבר לאשה . הכתובה מפרטת את חובות הגבר לרעייתו במשך הנישואים ואת סכום הכסף שיתן לה במקרה של גירושים , ושני הצדדים חותמים עליה . מקור שמו העברי של החוח בתנ"ך , שבי הוא נזכר בעקר כצמח הגדל במקומות עזובים ומזנחים . מהפסוק " תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה " ( איוב לא מ ) הסיק האמורא רבי הושעיא , כי שדה המעלה חוחים מתאים גם לזריעת חטים . ואמנם , קרקעות כבדות ועמקות שעליהן גדל החוח מתאימות לגדול חטים . נראה שהכונה בתנ"ך היא לחוח עקד . חוח עקד נפוץ ביותר בארץ בחבל הים תיכוני , ...
אל הספר