התאבדות מות שאדם מביא על עצמו בכונה . המניעים להתאבדות הם נפשיים וחברתיים והם תלויים במצבו הנפשי של האדם , בתרבות שבה הוא חי ובדת שאליה הוא משתיך . פסיכולוגים טוענים כי התאבדות היא בדרך כלל תוצאה סופית של מצוקה קשה , שכחות רבים ומנגדים פועלים בה בעת ובעונה אחת . לדעתם , ההתאבדות מבטאת את יצר ההרס העצמי הקים באדם , את נסיונו לברח מכאב . בעקר נפשי , ולעתים גם את רצונו להעניש את הסביבה . ביסוד מעשי ההתאבדות ונסיונות ההתאבדות נמצאת הרגשת . חסר אונים קיצוני שמקורה בדכאון . לאדם המדכא נדמה שאין כל מוצא ופתרון לבעיותיו . היאוש והמצוקה שלו מעורים את עיניו ומסתירים מפניו את האפשריות החיוביות והמעודדות . למשל , במקרה של כשלון בבחינה , ישקע אדם כזה ביאוש עמק ולא יחשב שאפשר להבחן שנית או לבחר בנושא למודים מתאים לו יותר . במצבים של מצוקה קיצונית בעקבות מצב כלכלי ירוד , אבטלה , הגירה , מחלה חשוכת מרפא , כליאה בבית - סהר או במחנה ענויים , גוברת הנטיה להתאבד . לעתים קרובות בני אדם מתאבדים בגלל תחושת בדידות קשה , או כשאינם מוצאים עוד טעם לחייהם . קשיי הסתגלות למקום חדש ותחושות של נכור וכשלון המתעוררים ...
אל הספר