האר"י , רבי יצחק אשכנזי לוריא - . מגדולי המקבלים בכל הדורות . מיסד האסכולה של הקבלה המעשית ( לעמת הקבלה העיונית ) , שהשפעתה היתה גדולה בתולדות ישראל . נודע גם כבעל נסים וכנה האר"י הקדוש . כנוי זה הוא ראשי - התבות של המלים " האלוהי רבי יצחק". חי בשנים 1534 - 1572 . חייו הקצרים של האר"י שזורים אגדות , ועבדות רבות מימי נעוריו ומעסוקיו בקבלה לוטות בערפל . האר"י נולד בירושלים . אביו , בן למשפחת לוריא האשכנזית ( ומכאן כנויו " אשכנזי") , שעלתה מגרמניה או מפולין לירושלים . בעודנו ילד התיתם יצחק מאביו וירד עם אמו למצרים . הוא התחנך בקהיר , בבית אחי אמו העשיר , מרדכי פרנסיס . יצחק שקד על הלמודים התורניים ורכש בקיאות רבה במקורות . בגיל חמש - עשרה נשא לאשה את דודניתו , ולאחר שפרנסתו היתה מבטחת , יכול היה להקדיש את כל זמנו ללמודים . למודיו בקבלה התרכזו ב " זהר", שהופיע לראשונה בדפוס זמן קצר קדם לכן . מדבריו שלו אנו למדים כי שמע קבלה מפי מקבלים יוצאי פולין עוד בשבתו בירושלים . כבן עשרים ושתים היה האר"י כאשר פרש לחיי נזירות טוסן ל'אוברטיר , משחררה של האיטי מידי צרפת , דוהר על סוסו . מאז שנספה במגיפה ...
אל הספר