דמיון

דמיון היכלת של האדם ליצר מראות שמקורם בנפשו , לראות בעיני רוחו תמונות של רעיונות , או להעלות בעצמו תחושות מן העבר וצורות שאינן לנגד עיניו . דמיונו של האדם מבסס על הידיעות , הרשמים והחויות שקלט מן המציאות . הוא מצרף לעצמו קטעי תמונות , חלקי דברים ותחושות ויוצר מהם דברים חדשים . הדמיון שונה מן הזכרון . כאשר אנו נזכרים במשהו אנו רק חוזרים ומעלים במחנו מראות , קולות או תחושות שכבר ראינו , שמענו או הרגשנו . הדברים שהם פרי הדמיון דומים למציאות אך גם שונים ממנה . יש בני אדם שדמיונם מפתח או עשיר יותר מדמיונם של אחרים . הדמיון נדרש במקצועות ובעסוקים רבים ועוזר לבני אדם לחיות כי הוא משמש גורם מנחם ומפצה כשהם נמצאים במצב של מצוקה . דמיון יוצר לדמיון חשיבות רבה בתהליך היצירה האמנותית . בציור , בפסול , בספרות , באדריכלות , במחול , בתאטרון ובקולנוע - בכל אלה בא לידי בטוי הדמיון היוצר של האמן . הוא רואה בעיני רוחו את הצורה , המוצר , הדמות או המצב שברצונו ליצר , ומעצב אותם על פי דמיונו . הסופר , למשל , רואה בדמיונו את הדמיות שעליהן הוא רוצה לספר , את המראה וההתנהגות שלהן וכן את רגשותיהן ומחשבותיהן , ו...  אל הספר