אברהם בן דוד מפושקירה ( ראב"ד ) הנם תלמודי , הנחשב לאחד מגדולי התורה בימי הבינים . ידוע גם בכנוי " בעל ההשגות " או ראב"ד השלישי . חי בשנים 1125 - 1198 . ראב"ד נולד בנרבונה שבדרום צרפת , למד בישיבה המפרסמת של לונל ושמש בה חבר בית - הדין הרבני . אחר כך הוא כהן בתפקיד דומה בעיר נים , ומשנת 165 1 ועד יום מותו - בפושקירה . בנוסף על ידיעותיו הרבות , התפרסם ראב"ד גם בזכות עשרו ונדיבות לבו . הוא קים בכספו קבוצה גדולה של תלמידים עניים , שלמדו בישיבה שהקים בעירו . עשרו עורר את קנאתו של מושל העיר , שאסר אותו לזמן רב בתקוה לסחט כפר גדול . אך הוא שחרר בפקדתו של שר הפלך . ראב"ד היה תקיף בדעותיו ובפסקי ההלכה שהוציא . רב פרושיו לתלמוד אבדו . הוא התפרסם בעקר בזכות השגותיו החריפות על הפוסקים רבי יצחק אלפסי ( רי"ף ) . לאחר שהופיע ספרו של הרמב"ם " משנה תורה", כתב גם עליו השגות , מכיון שחשש שספרו של הרמב"ם - שסגנונו וצורתו קלים יותר - ידחק את רגלי למוד התלמוד . מכאן הכנוי " בעל ההשגות " שנתן לו . אלפסי , יצחק ( רי"ף ) רמב"ם
אל הספר