אבירים

אבירים כנוי למעמד האצילים הלוחמים בימי הבינים . האבירים היו משענתם של השליטים המקומיים במערב אירופה למן המאה ה - 9 לספירה . כנוצרים אדוקים יצאו אלפי אבירים במאות ה - 2 ר וה - 3 מאירופה למסעי הצלב ונלחמו במסלמים בארץ - ישראל . בראשית ימי הבינים לא היו ממשלות יציבות באירופה ואף לא צבאות קבע ממלכתיים . שליט מקומי יכול היה להשען רק על אנשיו הנאמנים לו כשנשקפה סכנה לשלטונו . במרוצת הזמן הקימו השליטים הפאודלים ( בעלי אחזות שהעבידו אריסים משעבדים ) מעמד של אצילים - לוחמים שנקראו אבירים ונשבעו אמונים לאדוניהם . היו אלה לוחמים עוטי שריון ורכובים על סוסים . נשקם העקרי היה חרב וחנית . ידידים ואויבים זהו אותם על פי סימני ההכר , הדגלים והשלטים שנשאו . האבירים , שמאחר יותר ארגנו במסגרת מסדרים מיחדים , תפסו מקום חשוב במבנה החברתי של המשטר הפאודלי בימי הבינים . הם נצלו את בני המעמדות הנחותים מהם , וקימו ארחות חיים וטקסים המיחדים להם . אבירים במסעי הצלב ראשיתה של האבירות במאות ה - 9 וה - 10 . היא הגיעה לשיאה בימי מסעי הצלב , במאות ה - 12 וה - ו 3 כשמסדרי אבירים יצאו מאירופה כדי להלחם במסלמים בארץ - ישר...  אל הספר