סהרנה חגיגות הנהוגות בקרב יהודים יוצאי כורדיסטן בחל המועד סכות . עקרן יציאה לפיקניק המוני בחיק הטבע . בכורדיסטן נהגו היהודים לחג את הסהרנה , חג הקשור בשנויים החלים בטבע באביב , עם צאת חג הפסח . הפיקניק ההמוני שנערך במשך שלושה ימים ליד נחלי מים , נועד להביע את השמחה למראה הטבע המתעורר מתרדמת החרף . במשך ימי החגיגות ערכו את התפלות היומיות - שחרית , מנחה ומעריב - בצבור , תחת כפת השמים . בימי החג נהגו לאכל מאכלים מיחדים ואף לערך טקסי ארוסים . שלשת הפרושים למלה סהרנה מבטאים את הקשר של החגיגות לטבע . הפרוש הראשון הוא שהמלה נגזרת מן המלה " סהר " , ירח , ומצביעה על לילות האביב הבהירים ועל האפשרות לחזר ולצאת אל חיק הטבע . הפרוש השני אומר , כי המלה " סהרנה " נגזרת מן המלה " סיר " , שפרושה הליכה , ואף היא הזמנה לטיול בטבע . לפי הפרוש השלישי המלה " סהרנה " נגזרת מהמלה הכורדית " סירן " , שפרושה " אני רואה , אני מביט " , והיציאה לטבע היא בהתבוננות בי . בישראל שנו יוצאי כורדיסטן ממנהגם והעבירו את החג מהאביב לחל המועד סכות . זאת בגלל חגיגות המימונה הנהוגות באותו הזמן בקרב יוצאי צפון אפריקה . לפיכך באר...
אל הספר