ס , סמך האות החמש - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי הוא 60 . אין יודעים בברור מה היתה צורתה הקדומה של האות סמ"ך . משערים ששמה בא לה על שום צורתה בכתב הדרום - ערבי העתיק מן האלף ה - ו לפני הספירה , הדומה לשלד של דג ( דג בערבית - סמכ ) . בכתב הפניקי הקדום היה סימנה שלושה קוים מאזנים , שקו ארך חוצה אותם . עם הזמן התקצר הקו המאנך עד שנעלם , וגם הקו המאזן האמצעי התקצר . מכאן נוצרה כנראה צורת האות ביונית העתיקה ,% וכך גם הגיעה לכתב הלטיני . בשפות האירופיות שמקורן בלטינית היא מופיעה כאות האחרונה באלף - בית . בארמית השתנתה צורת האות הקדומה באפן שונה . שלשת הקוים החצויים התחברו והתעגלו , ועם הזמן נשרו חלק מהקוים ונותרה צורה מעגלת אך עדין פתוחה . רק בסוף המאה ה - ו לפני הספירה מופיעה בכתב היהודי צורתה הסגורה של האות , כפי שהיא נכתבת היום בדפוס . ארמית גימטריה כתב כתב עברי לטינית ערבית , לשון וספרות
אל הספר