נג'רה , ישראל מגדולי המשוררים היהודים בתקופה שלאחר גרוש ספרד . רב ימיו ישב בצפת ובעזה . חי בשנים 1555 - 1625 . ישראל נג'רה נולד כנראה בדמשק , שבה שמש אביו רב . בשנת 1587 הוא עזב את דמשק והתישב בצפת , ומשם עבר לעזה ושמש בה רב ופוסק עד יום מותו . בנעוריו כתב נג'רה שירי אהבה וידידות , אולם עקר יצירתו היא שירת קדש , המצטינת ברגשות עזים ומביעה דבקות באלוהים וכסופים לגאלה . הוא האמין כי באמצעות פיוטיו ותפלותיו יחיש את הגאלה . השבתאים והפרנקיסטים , אנשי התנועות המשיחיות , ראו בו מקבל , אף שלא היה כזה , ואחד משיריו נעשה להמנונם . ישראל נג'רה כתב מאות שירים , שבחלקם הגדול עודם שמורים בכתבי - יד . פיוטיו התפרסמו בעקר בארצות המזרח והושרו בבתי - הכנסת . הקהלות האשכנזיות אמצו לעצמן פיוט שלו , בארמית , " יה רבון עלם ועלמיא " , והיא מושר עד היום . מפרסמת גם ה " כתבה לחג השבועות " , המתארת בצורת פרודיה את ה " תנאים " בין כנסת ישראל לבין האלוהים , ובהרבה קהלות מזרחיות אומרים אותה בחג זה . בין ספריו : " זמירות ישראל " ( קבץ שירים ) י " פזמונים " , " משחקת בתבל " , דברי מוסר ועוד . פיוט פרנק , יעקב שבתי ...
אל הספר