נבל

נבל כלי נגינה עתיק בעל מיתרים המפיקים צלילים דקים ועדינים , המתמשכים ומהדהדים כגל . מקור שמו הלועזי - הרפ - הוא בנגינה המרחפת והגלית האפינית לו , הקרויה באיטלקית " ארפג'ו " . הנבל הוא מכלי הנגינה העתיקים ביותר הנמצא עד היום בשמושו של האדם . במערות קבורה במצרים התגלו נבלים בני יותר מ - 5,000 שנה . הנבל מזכר גם בתנ"ך כ " שמינית " או " עשור " , אך יש הטוענים כי כלי תנ " כי זה הוא כלי נשיפה הדומה לחמת החלילים . הנבל בן זמננו הוא כלי גדול בצורת משלש , המונח בשעת הנגינה על הרצפה ונשען על כתפי הנגן . בשנת 1810 התקנו בו דושות המקלות את השמוש בו ומגונות אותו בכך שהן מגדילות את תחום הצלילים שהוא יכול להפיק . הדושות נמצאות בבסיס הנבל , קרוב לרגלי הנגן . לחיצה על הדושות משנה את ארך המיתר ועמו את גבה הצליל . מפתחות הכוננן של מיתרי הנבל , שמספרם וארכם אינם קבועים , נמצאים למעלה , בצוארו המתפתל . תבת התהודה של הנבל נשענת על כתפי הנגן . במוסיקה הכתובה השתמשה לראשונה בנבל באיטליה , במחצית השניה של המאה ה - 16 . מלחינים קלסיים , וביניהם בך , בטהובן , מוצרט והידן כתבו מעט מאוד יצירות לנבל . בתקופה הרומנט...  אל הספר