מרוה סוג צמחים הנמנה עם משפחת השפתניים . למיני הבר הרבים יש תכונות אחדות משתפות : גבעולים רבועים , עלים נגדיים , פרחים סדורים בדורים - מעגלים המקיפים את הגבעול מסביב - וריח נעים שמפיצים חלקי הצמח השונים , הודות לשמן אתרי ריחני שהם מפרישים . מיני בר רבים של המרוה נפוצים בכל רחבי ישראל , ומינים תרבותיים אחדים גדלים בגנות נוי . המינים השונים נבדלים זה מזה בגדלם , בצבעי פרחיהם ובאזורי המחיה שלהם . פרחים " ממחים " להאבקה פרח המרוה הוא פרח שפתני אפיני . הוא בנוי מצנור גביע ירק בעל חמש שנים , כותרת צבעונית בעלת שתי שפות , שהעליונה בהן מתנשאת מעל לתחתונה , ושני אבקנים מפתחים . לעתים יש בפרח גם שני אבקנים קטנים ומגונים . שני אבקני פרח המרוה מחברים בבסיסם בלוחית דמוית דושה . כאשר לוחצים על הדושה , האבקנים מתכופפים ומתקרבים לשפה התחתונה של הכותרת . למעשה יש כאן תחבולה מיחדת להאבקה . דבורה או חרק אחר המתקרבים אל הפרח למץ את צופו המתוק , המצוי בבסיס צנור הכותרת , נוחתים על השפה התחתונה של הכותרת . החרק מנסה להגיע לצוף ובדרכו לוחץ על דושת האבקנים . בשלב זה האבקנים מתכופפים ומכסים את גבו של החרק בשפע...
אל הספר