כנסת הגדולה המוסד בעל הסמכות ההלכתית העליונה של היהודים בראשית תקופת בית שני . חברי הכנסת הגדולה קבעו את התקנות והדינים באותה תקופה . חז"ל ( חכמינו זכרונם לברכה ) ראו באנשי כנסת הגדולה את יורשיהם הרוחניים של אחרוני הנביאים : " משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה " ( פרקי אבות א א ) . ראשיתה של כנסת הגדולה , כפי הנראה , בימי עזרא ונחמיה בעת כנוס שנערך ביזמתם לכריתת אמנה עם העם , והיא היתה קימת במשך כ - 250 שנה , עד ראשית תקופת החשמונאים . לפי התלמוד הבבלי , היה מספר חבריה 120 ומסרת אחרת קובעת שמספר חבריה היה 71 . אנשי כנסת הגדולה היו סופרים , כוהנים , זקנים וראשי בתי - אב . הם היו פעילים מאוד בתחום הדתי , אך המקורות אינם מרחיבים את הדבור על חלקם בחיים המדיניים . הם קבעו נסחי תפלות וברכות , כגון תפלת " עמידה " , קדוש והבדלה , ופתחו את האגדה וההלכה . מיחסים להם גם את כתיבת ספרי התנ"ך יחזקאל , תרי - עשר , דניאל ומגלת אסתר ( בבא בתרא טו עא ) ואת עריכת כתבי הקדש . בפרקי אבות נאמר על אנשי כנסת הגדולה , כי שלושה היו צווייהם : " הוו מתוני...
אל הספר