פפיה פרי טרופי וסובטרופי גדול , געל קלפה ירקה וציפה כתמה . זהו הסוג הבולט והחשוב ממשפחת הפפאיים , הכוללת שנים עד שלושה סוגים וכ - 45 מינים שרבם גדלים באמריקה ומין אחד באפריקה . עץ הפפיה גבוה וזקוף ומתנשא עד לגבה של שמונה מטרים . גזעו חשוף מענפים ומעלים , וצמרתו מרכבת מעלים כפניים גדולים - עלים הדומים בצורתם לכף יד - שצבעם ירק עז . ליד הצמרת מופיעים אשכולות הפרחים , שהם חד - מיניים . הפרחים הריחניים נפתחים לעת ערב ומאביקים אותם בעקר מיני עשים ורפרפים הפעילים בלילה . לאחר ההאבקה וההפריה מתפתחים הפרות הגדולים , המזכירים בצורתם מלון שקלפתו ירקה ותוכו כתם . הפרות , שהם למעשה ענבות בשרניות , מגיעים לעתים לקטר 40 סנטימטר ולמשקל חמשה קילוגרמים ויותר . פרי הפפיה טעים ונאכל חי או בסלטים ובמיני מאפה . פרי זה מקבל מאוד באמריקה הטרופית , באפריקה ובמזרח הרחוק . מן הפרות הצעירים ומהשרף החלבי המצוי בכל חלקי הצמח , מפיקים אנזים מיחד הנקרא פפאין . משתמשים בי ברפואה ולרכוך בשר לפני בשול או צליה . מהשרף החלבי מפיקים גם קאוצ'וק המשמש ליצור גומי - הלעיסה . בארץ מגדלים עצי פפיה בעקר כעצי נוי . בעשורים האחרונ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ