פיוט הפיוט הוא שיר לדש שהכנס לסדור התפלה ולמחזורים . ממלה זו , שמקורה יוני , נגזרות מלים בעברית ובשפות אחרות שמשמעותן שירה . עוד בימי כנסת הגדולה קבעו חכמים שיש לומר בבתי - הכנסת ברקי תהלים שטעים שיריים מן התורה , כמי " שירת הים " . בתקופה מאחרת יותר היו בתי - הכנסת מקומות הפלחן היחידים והתפלה תפסה בהם מקום נכבד , לפיכך הרגש הצרך בקטעי תפלה מתאימים . רבים מן החזנים חברו אפוא תפלות או פיוטים לפי צרכיהם . כמה מן התפלות האלה נושאות את שמותיהם של חכמי התלמוד ואלו אחרות הן יצירות של מחברים אלמונים . יש הסוברים שהסבה העקרית לחבור הפיוטים היתה רדיפות הדת בארץ - ישראל בתקופת השלטון הרומי . הפיוטים תפסו אז את מקומה של הדרשה הדתית בבית - הכנסת , שנאסרה על ידי השלטונות . הגאונים , ראשי יהדות בבל במאות ה - 6 עד ה - ו ו , שלבו את הפיוטים בתפלות שהיו כבר נהוגות לפני כן , ומספרם גדל והלך . הפיטנים המקדמים מקבל לראות ביוסי בן יוסי , שישב כנראה בארץ - ישראל , את הפיטן הראשון . פיוטיו נכנסו לתפלות ראש - השנה ויום הכפורים . אולם החשוב בפיטנים היא רבי אלעזר הקליר שחי כנראה במאה ה - 7 או ה - 8 . פיוטיו הכת...
אל הספר