פרק רביעי : אבלות היהדות , הנצרות והאסלאם ייחדו דינים ומנהגים גם לנושא המוות . אלה כוללים את היחס לאדם הגוסס , את הטיפול בגופת המת לפני הובלתה לקבורה , את אוךחות הקבורה , ואת מנהגי האבלות של קרובי המת מזמן פטירתו ועד לתקופות זמן שונות לאחר קבורתו . בכל אחת מהדתות , החוקים והמנהגים משקפים את השקפתה ביחס לגופו ולנשמתו של המת , את תפיסת היחס הראוי של קרוביו וידידיו למותו , ואת ראיית החברה הסובבת כגוף שעליו לתמוך בקרובי המת . שלוש הדתות מדגישות את סופיותו של האדם ואת המוות הצפוי לו , ויש לכך ביטויים רבים בתנ"ן - הברית הישנה , המהווה בסיס להשקפת היהדות והנצרות . לדוגמה הפסוקים : - "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים : עת ללךת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע " : ( קוהלת ג , . 12-1 - "אנוש כחציר ימיו" ( כלומר , חיי האדם קצרים כמשך הזמן שבו העשב עדיין ירוק , לפני נבילתו ) ( תהילים קג , ( 15 בקראן , המהווה בסיס להשקפת האסלאם , חיי האדם מוצגים באופן דומה : " הוא אשר ברא אתכם מעפר , אחר מטיפת זרע , אחר מדם מעובה , אחר יוציאכם עוללים , אחר תגיעו לפרקכם ( כלומר תגיעו לגיל בגרות , ( אחר תזדקנו [ ... ] וכ...
אל הספר