ולדיבור אסוציאטיבי . עם זאת, כשמדובר בילדים היכולים לגוון את מבעיהם, להתבטא בדרך אישית וברורה ולהישאר ממוקדים במה שתכננו לומר – כדאי לעודד אותם להמשיך בכך ולא לכבול אותם לסדים סגנוניים . כשהילדים מספרים על חוויה אישית או על אירוע, כדאי להנחותם לספר על פי רצף האירועים – לפתוח במה שהיה בהתחלה, להיצמד לסדר ההתרחשויות ולסיים בתיאור המצב בסוף ההתרחשות . כדאי להסביר להם שככה הילדים האחרים יוכלו להבין את הסיפור . כדאי להנחות אותם להפריד בין העובדות, כלומר ההתרחשויות, לבין הרגשות שליוו את האירוע במהלכו ובסופו . כדאי להנחות למבנה מארגן כגון "בהתחלה… אחר כך . . . ואז . . . בסוף . . . " . כמובן, לא תמיד אפשר לכבול את המבעים לדגמים המובנים, ולצד אלה רצוי להפנות את תשומת הלב של הילדים לאפשרות הלגיטימית לגמישות המבעים, על פי הנסיבות . כשהילדים שואלים שאלות על מידע ששמעו, אם סיפור אישי ואם תוכן אחר, כדאי ללמדם לתכנן את השאלה, למקד אותה בפרט מסוים ולהתאים את מילת השאלה ההולמת . תלמידים ותלמידות מתקשים או מיומנים פחות בשיח : כדאי לעודד את התלמידים המתקשים להשתתף בשיח בהזדמנויות שונות, ולא להיענות רק לת...
אל הספר