594 שֶׁיַמְשִׁיךְ לְהָעִיר אֶת הַשֶׁמֶשׁ כִּבְכָל הַיָמִים . אַךְ הַתַרְנְגוֹל הָעַקְשָׁן עָמַד עַל דַעְתוֹ וְאָמַר : "זֹאת הַחְלָטָתִי וְלֹא אֲשַׁנֶה אוֹתָה ! " הִרְכִּינוּ בַּעֲלֵי הַחַיִים אֶת רָאשֵׁיהֶם, וַעֲצוּבִים הָלְכוּ הַבַּיְתָה . הַכֶּלֶב לַמְלוּנָה, הַפָּרָה לָרֶפֶת, הַתַרְנְגֹלֶת לַלוּל, הַצִפּוֹר לַקֵן, הַדְבוֹרָה לַכַּוֶרֶת, וְהַיוֹנָה לַשׁוֹבָךְ . כֻּלָם הָיוּ מְפֻחָדִים מִפְּנֵי מָה שֶׁיִהְיֶה כְּשֶׁלֹא תִזְרַח הַשֶׁמֶשׁ . הָלְכוּ וְסָגְרוּ אֶת הַדְלָתוֹת אַחֲרֵיהֶם וְשָׁכְבוּ לִישֹׁן . עָבַר הַלַיְלָה וּבָא הַבֹּקֶר . כֻּלָם הִתְעוֹרְרוּ מִשְׁנָתָם, אַךְ לֹא יָצְאוּ מִבָּתֵיהֶם . יָשְׁבוּ עֲצוּבִים וְחִכּוּ . אֲפִלוּ לַחַלוֹן לֹא הֵעֵזוּ לָגֶשֶׁת, כִּי פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ . רַק חָשְׁבוּ עַל הַתַרְנְגוֹל הָרָשָׁע שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתָם כָּל כָּךְ מְפֻחָדִים . וְכָךְ, כְּשֶׁכְּבָר לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהַחֹשֶׁךְ יִגָמֵר אֵי - פַּעַם, שָׁמְעוּ פִּתְאוֹם קוֹל שֶׁל יֶלֶד קָטָן קוֹרֵא : "בֹּקֶר טוֹב ! " הֵצִיצוּ כֻּלָם הַחוּצָה, וּרְאוּ - זֶה פֶּלֶא : אוֹר בַּחוּץ ! כֻּלָם...
אל הספר