185 "אחד במאי" או "מזרון" לעומת "מזרן" הן חלופות שלא זכו לתו תקן, אבל השימוש בהן אינו מאיים על התבניות היסודיות של השפה העברית . פס' 5 טענה נוספת היא שבני הנוער כותבים בשגיאות . האיות המוקפד נעלם כמעט לגמרי, והדבר ניכר בטקסטים כתובים של אנשים צעירים ושל בני נוער . הרשת מעודדת את התהליך . שגיאות בשפת הרשת, בווטסאפ ובאינסטגרם, בצ'טים ובפורומים, ובמידה רבה באימיילים, רבות יותר באופן מובהק מאשר בטקסטים בערוצי כתיבה אחרים . זאת גם מפני שהכתיבה חפוזה וכותבים רבים נמנעים מהגהה ; וגם מפני שהשפה ברשת מכילה מסרים חתרניים, ותיקון נורמטיבי הוא לכאורה בגידה במהותה . איות שגוי של מילים שונות הופך ברשת לנורמה חדשה ומחייבת, דוגמת "שולתת ! ! ! ! 1" . כאן אני בהחלט מחזיק בדעה שאין להקל ראש בתופעה . השליטה באיות חשובה יותר מהרבה שיבושים זניחים בשפת הדיבור כמו כללי בג"ד כפ"ת או הטעמה, והקניית האיות הנכון תלויה במידה רבה בתוכניות הלימוד, ובעיקר במורה היחיד . פס' 6 טענה אחרת נוגעת לשפה ולכושר הביטוי הירודים של בני הנוער . שפת המסרים הקצרים, בעיקר בווטסאפ, נכתבת בדרך כלל במשפטים לא מוקפדים, דיבוריים, חסרי דק...
אל הספר