הי שני, איזה כיף שאת משוחחת איתנו . ספרי לנו : איך בכלל התחלת לרכוב על סקייטבורד ? כשהייתי בת תשע אחותי התחילה לרכוב על סקייטבורד, וגם אני רציתי להתנסות . בהתחלה רכבתי בסקייט - פארקים על סקייטבורד פשוט, עד שפגשתי את המאמן שלי והתחלתי להתאמן איתו - ואז התאהבתי בספורט הזה . כיום אני מתאמנת חמש פעמים בשבוע . זה ספורט אישי או קבוצתי ? זה ספורט אישי, אבל אני מתאמנת הרבה עם חברים וחברות, אנחנו מעודדים זה את זה ודוחפים קדימה אחד את השני . זה עוזר לי להשתפר . האם יש הבדל בין בנים לבנות בספורט הזה ? בתחרויות בדרך כלל הבנים והבנות מתחרים לחוד, אבל אין הרבה הבדל ברמה . לצערי אין הרבה בנות סקייטריות בארץ, אבל יותר ויותר בנות מצטרפות ואני מקווה שיצטרפו עוד . ספרי על התרגיל שאת הכי אוהבת . תרגיל שנקרא באנגלית AIR ( אֵייר = אוויר ) שבו אני קופצת באוויר . כשאני עושה אותו אני מרגישה כאילו אני עפה . יש גם דברים קשים ומפחידים בענף הזה ? האמת שכמעט הכול כיף - חוץ מהפחד ליפול . הפחד ליפול קשה לי . אני תמיד רוכבת עם קסדה אבל היו לי כמה נפילות לא נעימות . תמיד חווים פחד, גם סקייטרים מנוּסים . אבל מתרגלים אלי...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית