זהו סיפור מחורז ארוך , שעלילתו קצרה . חתול שחור וחתול לבן העליבו זה את זה . אחר כך התחרטו והשלימו . מומלץ מאוד שהתלמידים יאזינו לקריאה מוטעמת בקול , זאת לפני שיקראו את הטקסט , או חלקים ממנו , בכוחות עצמם . שפת השיר עשירה ויתכן מאוד שיהיו בו מילים שאינן מובנות לתלמידים . עם זאת , המוזיקליות של ע ' הלל והעלילה הפשוטה מפצים על הקושי ומאפשרים לעקוב אחר המתרחש בשיר וליהנות ממנו . לפני הקריאה אפשר לפתוח בשני ציורים : החתולים הזועמים מעמ ' 95 והחתולים המפויסים מעמ ' . 97 מראים לילדים את שני האיורים ושואלים : מה רואים בציורים ? מה אפשר ללמוד על החתולים משני הציורים ? איזה ציור לדעתכם הוא הראשון בסיפור ואיזה השני ? האם לפי האיורים אפשר לשער מה קרה ועל מה מספר לנו ע' הלל ? אחרי שהתלמידים נעזרים בציורים כדי לשער את התוכן , קוראים באוזניהם את השיר . מילים מרכזיות בשיר הן " סיד " ו " זפת " . תחילה הן מופיעות כדימוי : החתול הלבן הוא " לבן כסיד " והשחור הוא " שחור כזפת " . בהמשך הם קופצים לחביות אמתיות של סיד וזפת והדימוי הספרותי הופך למציאות לא נעימה כלל . כדאי להטרים לקריאה בירור אם המילים " סיד " ...
אל הספר