שׁנְיֵ חבֲרִֵים

יהוּדה אטלס י שׁ לי חבר , קוֹראים ל וֹ אלי , שׁבּכל הדברים הוּא נוֹרא דוֹמה לי . כּשׁאני רוֹצה דוקא בּג 'וּלים גם הוּא בּא לשׂחק : כּשׁהוּא רוֹצה לטיל - גם לי מתחשׁק . כּשׁהוּא עצוּב א וֹ שׂמח - תכף גם אני ותמיד אנחנ וּ בּשׁ ֹ לם ואין בּכלל ענינים . כּל כּךְ אנחנ וּ דוֹמים , אני ואלי , אחד לשׁני , עד שׁלפעמים נדמה לי שׁהוּא - זה אני . י שׁ לי חבר אחר , קוֹראים ל וֹ אדר , שׁהוּא ואני לֹא מסכּימים בּשׁ וּם דבר . אם אני רוֹצה שׁקט - הוּא תכף צוֹרח . אם אני אוֹמר משׁה וּ - הוּא מיד מתוכּח . מ ִת וֹךְ ה ַס ֵפ ֶר הילדה שׁא ֲני אוֹהב , הוצאת שבא 1988  אל הספר