( עמודים 193 – 191 ) מטרת היחידה הזאת היא שהתלמידים ילמדו את המאפיינים של כל אחת משיטות הספירה – שיטת הגימטרייה והשיטה העשרונית – ויעמדו על ההבדלים ביניהם . בשתי שיטות הספירה מייצגים את אין - סוף המספרים באמצעות מספר סופי של סימנים , וכל סימן או צירוף סימנים מייצג מספר אחד ויחיד . עם זאת הסימנים המשמשים לייצוג המספרים שונים בכל אחת מהשיטות . מלבד ההבדל באופן הייצוג של המספרים עצמם בשיטת האלף - בית ובשיטה העשרונית , יש גם הבדלים מבניים בין שתי השיטות . לדוגמה : בשיטה העשרונית כל המאות השלמות מיוצגות על ידי מבנה אחיד כזה : . 00 לעומת זאת בשיטת האלף - בית המספר מאה והמספר מאתיים , למשל , מיוצגים כל אחד על ידי אות אחת ( האות ק והאות ר בהתאמה ) , ואילו המספר חמש מאות מיוצג על ידי שתי אותיות ( תק ) . שיטת האלף - בית עוד נבדלת מן השיטה העשרונית המקובלת בכך שלא חל בה עקרון ערך המקום . אין כל חשיבות למקום שה " ספרה " ( האות ) נכתבת בו . הסימן ג מייצג את המספר 3 בלי כל תלות במקומו בצירוף האותיות . לדוגמה : גם בצירוף רמג וגם בצירוף גצ האות ג מייצגת את המספר . 3 לעומת זאת הספרה 3 בשיטת ערך המקום מ...
אל הספר