קראו בכותר - מסביב לים התיכון : מדריך למורה
15
דרכיההוראה-למידה בתהליכי ההוראה-למידה של אזור באוברפי ( רגיון , ( כדאי להדגיש היבטים שונים במקצת מאלה המודגשים כאשר מלמדים גאוגרפיה נושאית ( כמר . לדוגמה , מיומנויות המפה הנלמדות במסגרת הנושא ״מהגלוכרס למפת . ( ישראל״ כאן כדאי לשלב דרכי למידה שלבהירו את המסרלם העיקריים של האזור ' מצד אחד , ואת הייחודיות שלו מן הצד האחר . חשונ להשתמש בדרכי למידה היוצרות כלפי המקום אמפתיה ולא ביקורת שיפוטית , ולהימנע ממשימות שבהן התלמיד נדרש להניע להערכה או למסקנות מרחיקות לכת שאץ לו די ידע כדי להביע אליהן . דרן מ 1 מל 3 ת . להוראח . / iwjn יאתנות . ה'ם ״ \\ yj \ r \ כדאי לחלק את הנושא לפי החלוקה לשני חלקיו של הספר . בתחילה כדאי לעבוד עם התלמידים על המבואות - הפיזיים והאנושית אחר כך אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות , וכל קמצה תלמד על אחת ממדינות הים התיכון . בשלב האחרון ידווחו הקבוצות על ממצאי עבודתן למליאת הכיתה , ויציגו את התוצרים השונים שהכינו . אם נוקטים כדרך זאת , חשוב לתת את הדעת על אופי הדיווח בתערוכה ? בדפי עמדה שהתלמידים יכינו עבור חבריהם ? כהרצאה המלווה בעזרי לימוד שונים' במצגות ? לכל אחד מהאמצעים האלה יש יתרונות וחסרונות שחשוב לשקול לפני ההחלטה על דרך הדיווח . ר ? £ 1 , רי לא כולם צריכים ללמוד הכל בגלל ההבדלים בין הלומדים , ובנלל הזמן המוגבל WJJ , לייעל את הלימוד וללםד הלק מפרק 1 הספר , N'cntH'a pirn וחלק באופן אקסטנסיבי . אפטר נם טיהיו תלמידים שלא יחויבו ללמוד את כל ההומה הבחירה מה ללנזד ומה לא . ומה ילמדו התלמידים השןנים , תיעטה על » 9 שיקולים דידקס״ם טונים / על סי הרכב הכיתה , הרקע הלימןךי טלה , החביבות טל כל נוטא וכדומה . ההכוונה וההדרכה של המורה חיוניים להצלחת הלמידה האקסטנסיבית . כדאי לםון את התלמידים להסתייע בפעילויות המוצעות בספר כדי לקלוט את המסרים והרעיונות המרכזיים המובאים בכל פרק בספר , להבין את משמעותם של המושכים והמילים טבפרק , ולרכוס את המיומנויות הנלמדות בו .
לפניכם כמה דוגמאות לדרכי הוראה-למידה היכולות להתאים להוראת התכנית , הדוגמאות האלה הן המלצות כלבד , ואפשר להשתמש בדרכים מגוונות אחרות . משת * ך חסידים 1 המתז 1 ח . כדי להפוך את תוכני הלמידה למוחשיים , וכדי שהתלמידים יחושו מעורבות כתהליך הלמידה , אפשר להשתמש בטכניקות של משחק תפקידים או המחזה . מה ההבדל כץ שתי הטכניקות ? כמשחק התפקידים התלמידים מציגים אירוע ללא תכנון מראש , ואילו בהמחזה התלמידים מציגים אירוע מסוים , שאירע כמקום מסוים , ושהם יודעים עליו מקריאה או מהוראות מפורטות שקיבלו . 1 ד' ן דילמה דילמה נוצרת כאשר קיימת התנגשות כין ערכים סותרים או ביו השקפות-עולם מנוגדות . במקומות אחדים כמהלך הלימוד מופיעות דילמות , לדוגמה . בפעילות 1 עמי . 84 אפשר להעלות ככיתה דילמות שאינן מופיעות בפעילויות , כמו : האם כדאי לפתח תיירות מאסיבית על חשבון אובדן האופי האמיתי של אזור מסוים , מה המחיר של פיתוח תעשייה באזורי חופים , ועוד . אפשר לעסוק בדילמות האלה בטכניקת ההוראה-לטידה הנקראת ״דיון . דילמה״ הצעה לפעילות בירך של 1 יו ( ד > למה ; שלב א : שיחה במליאת הכיתה לכירה מהות הדילמה . בשיחה הזאת יש להעלות באופן ברור וחד-משמעי את הערכים או השקפות-העולם הבאים לידי עימות כדילמה הזאת . שלב ב ; התלמידים מתחלקים לשלוש קבוצות ריון : . 1 קבוצה ובה כל התלמידים המצדדים בערך האחד . / zy / 27 / 7 ובה כל התלמידים המצדדים בערך האחר . J קבוצה וכה התלמידים שלא החליטו החלטה חד-משמעית . בכל קבוצת דיון התלמידים מעלים את הנימוקים לתמיכתם בערך שבחרו . שלב ג : התלמידים מתכנסים שוב למליאת הכיתה ויושבים כשלושה גושים , בהתאם לשלוש הקבוצות , ועורכים דיון כדילמה . חשוב מאוד לשלב בדיון הזה משחקי תפקידים וויכוחים כין מספר מצומצם של משתתפים , כאשר שאר התלמידים צופים . שלב ז : מאפשרים לתלמידים ששלנו את דעתם כמהלך הדיון לשנות את מקומם , ולהסביר מדוע שינו את דעתם . שלב ה : התלמידים מסכמים בכתב את הדעות השונות ומביעים את דעתם האישית המנומקת .
אנא המתן/י... הספר בטעינה