קראו בכותר - אנשים ויישובים : מדריך למורה
17
ג . קריאת כותרות וכותרות משנה לכותרות יש חשיבות בכל טקסט , והן עשויות לסייע להבנת הטקסט ולארגונו . תלמידים רבים נוטים לדלג על הכותרות , ולכן פעילות מכוונת העוסקת בכותרות עשויה לתרום להבנת הרעיונות המרכזיים ולהתמקדות בעיקר . הכותרות שבטקסט מוסרות ללומד תמצית של מידע , והן יכולות לשמש נקודת מוצא טובה לתיאום ציפיות ולהעלאת שאלות . תלמיד ששואל שאלות לפני קריאת הפרק הוא תלמיד פעיל ומעורב בלמידה . העלאת השאלות בשלב ראשוני זה של תהליך הלמידה גם נותן למורה הזדמנות לברר מהו הידע הקודם של התלמידים בנושאים המרכזיים של הפרק . הצעה למהלך פעילות - במליאת הכיתה או בקבוצות . 1 קריאת הכותרות של סעיפי הפרק וניסוחן כשאלות . התלמידים יכולים להעלות גם שאלות נוספות שהם מצפים לקבל עליהן תשובות במהלך לימוד הפרק . . 2 ריכוז השאלות שהעלו התלמידים . . 3 חיפוש התשובות בפרק . אם התלמידים אינם מוצאים תשובות לשאלות , אפשר לבקש מהם להציע השערות מדוע החומר הזה חסר . ב . הקניית מיומנויות וכישורים התכנית מזמנת לתלמיד את האפשרות לרכוש במהלך הלימוד מיומנויות וכישורים מתחום הגאוגרפיה , וביניהן הפקת מידע ממקורות מידע שונים , ובכלל זה איסופו , ארגונו , עיבודו וניתוחו . אמצעי הלמידה המגוונים יוצרים סביבה לימודית עשירה ועדכנית . המידע מופיע בצורות ייצוג רבות : לצד הטקסטים שולבו מפות , שהן ״כלי העבודה״ המרכזי בגאוגרפיה , וכן שפע של תמונות , טבלאות , גרפים ודיאגרמות . בסביבה כזו המורה יכול להנחות ולכוון את התלמידים לפעילויות שונות המחזקות מיומנויות של אוריין מידע , כגון : זיהוי מקורות מידע , פיתוח אסטרטגיות חיפוש יעילות , ארגון ועיבוד המידע בהתאם לצרכים ולמטרות , מיזוג המידע החדש שהושג עם הידע הקודם , שימוש במידע לצורך פתרון בעיות , וכדומה . דפי מושגים אפשר להכין לכל מושג דף שבו התלמידים מסבירים וממחישים את המושג באמצעות תמונות , איורים , כתבות , מושגים נלווים , הבעת דעה , ועוד . הכנת דף מושג היא פעילות אקטיבית והתנסות מעשית חשובה בתהליך הלמידה . לתשומת לבכם : - חשוב להכין לתלמידים דף הכוונה ובו הצעות רבות לדרכים שונות להמחשת המושג . - לצורך הכנת הדף אפשר להשתמש במפתח המושגים , המכיל הפניות למרבית המקומות בספר שהמושג מופיע בהם . - אפשר לאסוף את דפי המושגים בקלסר כיתתי . - מדי שבוע אפשר להציג בפינת המושגים דף מוצלח במיוחד . - בעזרת דפי המושגים אפשר לחזור על המושגים שנלמדו .
ה . דיון דילמה דילמה נוצרת כאשר קיימים ערכים סותרים או השקפות-עולם מנוגדות . במקומות אחדים בספר מופיעות דילמות , וכדאי לעסוק בהן בטכניקת ההוראה-למידה הנקראת ״דיון . דילמה״ הצעה למהלך פעילות : שלב א : שיחה במליאת הכיתה , לשם בירור מהות הדילמה . בשיחה הזאת יש להעלות באופן ברור וחד- משמעי את הערכים והשקפות-העולם המנוגדים זה לזה . שלב ב : התלמידים נחלקים לשלוש קבוצות דיון : . 1 קבוצה ובה כל התלמידים המצדדים בערך האחד . . 2 קבוצה ובה כל התלמידים המצדדים בערך האחר . . 3 קבוצה ובה התלמידים שלא החליטו החלטה חד-משמעית . בכל קבוצת דיון התלמידים מעלים את הנימוקים לתמיכתם בערך הזה או האחר . שלב ג : התלמידים יושבים בשלוש הקבוצות במליאת הכיתה ודנים בדילמה . חשוב מאוד לשלב בדיון הזה משחקי תפקידים וויכוחים בין מספר מצומצם של משתתפים ( שאר תלמידי הכיתה צופים . ( שלב ד : מאפשרים לתלמידים ששינו את דעתם במהלך הדיון לשנות את מקומם , ולהסביר מדוע שינו את דעתם . שלב ה : התלמידים מסכמים בכתב את הדעות השונות , ומביעים את דעתם האישית המנומקת . ד . סיעור מוחות הפסיכולוגיה של הלמידה מדגישה כי כל למידה חדשה מבוססת על ידע קודם , ומשתלבת בו . כדי שהלמידה החדשה תיטמע במבנה הקוגניטיבי הקיים אצל הלומד , חשוב לבצע מהלך מכוון של קישור בין הישן לחדש . אחת הטכניקות המתאימות לכך היא ״ סיעור . מוחות״ באמצעות סיעור מוחות הלומדים מעלים ידע , עמדות ותחושות סביב נושא בדרך אסוציאטיבית , החומר החדש נטמע במערכת מוכרת של הקשרים וכך מתאפשרת למידה משמעותית . טכניקה זאת תורמת להשתתפות פעילה של מרבית התלמידים בכיתה , שכן היא מעודדת שיתוף באסוציאציות אישיות , שהן נחלתו של כל תלמיד . הצעה למהלך פעילות - ביחיד , בקבוצה או במליאת הכיתה . 1 התלמידים מעלים אסוציאציות אישיות , בקבוצה או במליאת הכיתה . לאחר מכן אוספים ומארגנים את האסוציאציות שהועלו , מאתרים כפילויות וחפיפות ביניהן , וממיינים אותן לקטגוריות . . 2 על סמך האסוציאציות שהועלו ומוינו אפשר להעלות השערות לגבי תוכני הלמידה הצפויים או להציב שאלות שיובילו למעורבות רבה יותר בלמידה . בסיום לימוד הפרק חשוב לחזור לסיעור המוחות המקורי , להרחיבו באמצעות הידע החדש ולהשמיט את המיותר והמוטעה .
ו . שילוב אקטואליה בלימוד הנושא לנושאים רבים בספר ״ אנשים ויישובים״ יש ביטוי בחיי היום-יום ובאמצעי התקשורת , וחשוב מאוד לשלב חומרים אקטואליים במהלך הלימוד . לשילוב האקטואליה מטרות שונות : - עדכון נתונים ותופעות . - העשרת הנושאים הנלמדים . - הבלטת הרלוונטיות של הנושאים הנלמדים . - בחינת הנושאים המצויים על סדר היום הציבורי . - יישום החומר הנלמד . - לימוד בדרך מעניינת . - מטרות נלוות : היכרות עם שפת התקשורת ושימוש מושכל וביקורתי באמצעי התקשורת . אפשר לשלב אקטואליה בלימוד הנושא בדרכים שונות : . 1 לשלב ידיעות רלוונטיות לנושאי הספר באופן שוטף במהלך הלימוד : בראשית השיעור , במהלכו או בסיומו . . 2 לאסוף ולנתח קטעי אקטואליה בנושא מסוים . . 3 להפיק כתב-עת בנושא ״ אוכלוסייה״ – אפשר לבחור קבוצה של תלמידים שתשמש מערכת של עיתון ולהוציא מעין כתב-עת בנושא , ובו אסופה של ידיעות . לכתב-העת אפשר להמציא שם ואף להפיץ אותו בין תלמידי הכיתה והשכבה ( המערכת יכולה להיות כיתתית או שכבתית . ( . 4 לבצע פרוייקט מקיף , שיתמשך לאורך תקופת הלימוד ויכלול שלבים אחדים : איסוף , מיון ועיבוד . הצעה למהלך פעילות : איסוף - כבר בראשית הלימוד , לאחר היכרות ראשונית עם נושאי הספר , מבקשים מן התלמידים לאסוף קטעי מידע ולסמן על כל ידיעה את המקור והתאריך . כדאי שגם המורה עצמו ייקח חלק פעיל בתהליך האיסוף . מיון - התלמידים דנים בעקרונות מיון אפשריים וממיינים את הידיעות שאספו על פי העקרונות שנבחרו . לדוגמה , מיון לפי פרקי הספר , לפי נושאים כלליים , לפי סוגי היישובים ועוד . תהליך המיון יכול להתבצע במליאת הכיתה או בקבוצות . עיבוד החומר והצגתו - החומר יעובד על-פי כמה נקודות . למשל : - זיהוי עיקרי הדברים - פירוש הדברים - הקשר לנושאי הספר - קישור להתנסויות אישיות - ביקורת והערכה - חיזוי מגמות לעתיד על סמך הטקסט אפשר להציג את החומר בדרכים שונות : בקלסר , על גבי פלקט , במצגת , וכדומה . הצגת החומר יכולה לשמש בסיס להערכת התלמידים .
אנא המתן/י... הספר בטעינה