קראו בכותר - מערכות בקרה ואנרגיה : מערכות חשמל - תורת החשמל
83
3 . 1 מבוא ראינו שבאמצעות מקור מתח , אפשר ליצור זרם חשמלי לאורך מוליך . משתמשים בכך במערכות רבות ושונות : ברשת החשמל הארצית , במערכת הטלפונים , בתקשורת בין מחשבים , בטלוויזיה בכבלים - ועוד . אחד השימושים הראשונים בזרם , שנוצר במוליך בגלל מקור מתח , היה במערכות הטלגרף הראשונות . מערכות אלו מיועדות לשיגור מברקים . כיצד השתמשו בזרם החשמלי להעברת מברקים במערכת הטלגרף הראשונה ? חיברו מקור מתח למוליך , וכך העבירו זרם לאורך המוליך . כדי להפסיק את הזרם , ניתקו את מקור המתח מהמוליך . 3 התנגדות חשמלית איור 3-1 שיגור אחד המברקים הראשונים בעולם
בוני הטלגרף קבעו סימנים מוסכמים : אם הזרם נמשך זמן קצר ( כלומר , מקור המתח היה מחובר למוליך במשך זמן קצר , ( סימנו נקודה ; ואס הזרם נמשך זמן ארוך , סימנו קו . לכל אות ולכל ספרה נקבע צירוף מסוים של קווים ונקודות . כתב זה של קווים ונקודות נקרא - על שם ממציאו - כתב מורס ( וכן צופן מורס או קוד מורס . ( כתב מורס בעברית נתון באיור . 3-2 משגר המברק גרם לזרמים קצרים וארוכים , בהתאם למילים ולספרות שרצה לשגר . מקבל המברק היה מפענח - בעצמו או באמצעות מכשיר - את הזרמים הקצרים והארוכים , ומקבל לבסוף את האותיות והספרות המתאימות . ממציאי הטלגרף העבירו תילים מוליכים בין תחנות רכבת שונות , וקיוו שבאמצעות הטלגרף יוכלו ליצור קשר מברקים מהיר בין התחנות . אבל לאכזבתם גילו , שכאשר המרחק בין התחנות היה גדול , לא היה זרם במערכת הטלגרף , ולכן לא יכלו לשלוח מברקים למרחקים ארוכים . היה ברור שה״אשם״ היה המוליך הארוך . המסקנה הייתה שמוליכים מגלים התנגדות לזרם הזורם דרכם 1 וככל שהמוליך ארוך יותר , ההתנגדות שלו גדולה יותר , והזרם קטן יותר . זמן קצר לאחר המצאת הטלגרף , נמצא פתרון טכני לבעיית השיגור של מברקים למרחקים גדולים , בעזרתו של פיזיקאי אנגלי בשם ויטסטון . ויטסטון הבין שעל-ידי שימוש במתח איור 3-2 כתב מורס בעברית