קראו בכותר - סידור אבי חי - תפילות וברכות לבית ולמשפחה
234
תפילות היום וברכותיו הארוחה וברכותיה נטילת ידיים לפני אכילת לחם וברכת ״המוציא״ לפני אכילת לחם לסוגיו נוטלים ידיים ומברכים קודם לניגובן: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים. לפני אכילת הלחם מברכים: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ. ברכת המזון ליום חול לאחר ארוחה שאוכלים בה לחם מברכים את ברכת המזון. במרבית ימות החול יש הנוהגים לומר מזמור זה לפני ברכת המזון: על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בזכרנו את ציון: על תהלים קלז ערבים בתוכה תלינו כנרותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר: אם אשכחך ירושלם, תשכח ימיני: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי: זכר יהוה לבני אדום את יום 0 ערבים: ערבי נחל. שאלונו: ביקשו מאתנו [לשיר]. ותוללינו שמחה: ושובינו [ביקשו מאתנו לשיר שירי] שמחה. תשכח ימיני: יד ימין המבטאת חוזק תיבש ותאבד את כוחה. תדבק לשוני לחכי: כושר הדיבור ילקח ממני. על ראש שמחתי: בתחילת כל שמחה שאערוך אזכור את ירושלים. יום ירושלם: יום נפילת העיר. נטילת ידיים ו״המוציא״: לדיון והסבר ראה עמ' .153 על נהרות בבל: מזמור זה מתאר את רגשות הגולים היושבים בבבל בזוכרם את חורבן ירושלים, והוא כולל גם שבועה לזכור את ירושלים ובקשה לנקמה מן האויב. הוא נאמר לפני ברכת המזון במרבית ימי החול, ועדות לכך רק מאז ימי הביניים. כמה מן הפוסקים טוענים שבאמירת המזמור יוצא האדם גם ידי חובת אמירת דברי תורה בארוחה [ראה אבות ג, ג, שם מגנים ״שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה״]. באמירת מזמור זה ממלאים גם את התביעה - שיסודה במזמור עצמו - לזכור את ירושלים בכל ארוע שיש בו מן השמחה.
תפילות היום וברכותיו ירושלם, האמרים ערו ערו עד היסוד בה: בת בבל השדודה, אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו: אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע: בימות חול מיוחדים אין אומרים ״על נהרות בבל״. ימים אלה הם: ראשי חודשים, הימים שמערב יום כיפור ועד ראש חודש מרחשוון, חנוכה, ט״ו בשבט, י״ד וט״ו באדר ראשון [״פורים קטן״], ימי הפורים, כל חודש ניסן, יום העצמאות, י״ד באייר [״פסח שני״], ל״ג בעומר, יום שחרור ירושלים, הימים שמראש חודש סיון עד י״ב בו, ט״ו באב וערב ראש השנה. בימים אלה אומרים את ״שיר המעלות״, כמקובל ביום השבת ובימים טובים. ראה עמ' 174. להמשך ברכת המזון ראה עמ' 175. ברכת מזון קצרה בשעת הדחק [כגון חיל על משמרתו] יש הנוהגים לומר במקום ברכת המזון כולה רק נוסח זה: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, הזן אותנו ואת העולם כלו בטוב בחן בחסד וברחמים. ברוך אתה יהוה, הזן את הכל. נודה לך, יהוה אלהינו, כי הנחלתנו ארץ חמדה טובה ורחבה, ברית ותורה חיים ומזון. ועל כלם אנו מודים לך ומברכים את שמך לעולם ועד. ברוך אתה יהוה, על הארץ ועל המזון. רחם יהוה אלהינו עלינו, על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל היכלך, ועל מעונך, ועל ציון משכן כבודך, ועל הבית הגדול והקדוש אשר שמך ערו: החריבו! השדודה: שתהא נשדדת על ידי אויביה. ישלם לך את גמולך: יעניש אותך מידה כנגד מידה. עלליך: תינוקייך הרכים. 0 ברית: ברית המילה. ברכת מזון קצרה: האפשרות לקצר את ברכת המזון בהזדמנויות מיוחדות - כגון פועל שכיר - נזכרת בתלמוד הבבלי, ברכות טז ע״א. הנוסח המוצע כאן הוא נוסח ברכת המזון ליום חול כפי שהוא מובא בידי רב סעדיה גאון [בבל, המאה העשירית] בסידור שחיבר. בעיקרון כולל הנוסח את תמצית כל ארבע הברכות שבברכה המקובלת.