קראו בכותר - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 16 : קנדי, ג
161
   רפאל סנטיו  ציר איטלקי , אחד משלשת גאוני הרנסנס (  השנים האחרים  הם לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו )  . אמן רבגוני , ששלט  להפליא בכל שיטות הציור , החל במיניאטורות חנניות  וכלה בדמיות ענק מרשימות  . חי בשנים 1483 * 1520  .  רפאל נולד בעיר אורבינו שבאיטליה לאב שהיה גם הוא  ציר . הוא התיתם בהיותו בן אחת - עשרה והתחנך כשוליה  בסטודיו של האמן פרוג'ינו . בראשית המאה ה - 16 החל  רפאל לציר באפן עצמאי , בעקר תמונות בעלות משמעות  דתית נוצרית , שהדמיות המתארות בהן יציבות וננוחות .  אחרי כן הוא עבר לפירנצה , ורכש בה עד מהרה שם כאחד  מגדולי האמנים בתקופתו . ב - 1508 השתקע רפאל ברומא  על פי הזמנת האפיפיור יוליוס ה - 2 , ומלא את קירות  הותיקן בציורי קיר מפלאים . זמן - מה הוא היה האדריכל  האחראי לבנית כנסית פטרוס הקדוש ברומא , ובנה היכלי  פאר נוספים . בנוסף לעבודתו כציר וכאדריכל הוא עסק  בסקר מקיף , שנעשה ברומא לראשונה , של שרידי העתיקות  בעיר . את שארית חייו הקצרים בלה רפאל בחצר האפיפיור .  הוא מת בגיל שלושים ושבע , לאחר כשמונה - עשרה שנות  יצירה , שזכתה אותו בכנוי ״ הציר האלוהי ״ . הוא גם זכה  למעמד החברתי והכלכלי הגבוה ביותר שהשיג כל אמן  שהוא בתקופתו .  ״ הציר האלוהי ״  רפאל היה אמן בחסד עליון . הוא העמיד תלמידים רבים ,  היה נעים הליכות ויפה תאר וחי בפאר ובהדר . הוא הותיר  אחריו יצירות - מהן בלתי גמורות - שחוללו מפנה  בתולדות אמנות הציור . יצירתו של רפאל , המצטינת  בסגנונה הדרמתי ובפשטותה כאחת , היא מפסגת היצירה  של תקופת הרנסנס . ביכלת הרשום והקומפוזיציה ( מבנה )  שלו עלה רפאל על כל בני תקופתו . לדעת צירים ומבקרי  אמנות , במשך שלוש מאות שנה לאחר מותו היה רפאל  גדול הצירים בעולם , אמן שהיטיב לבטא את האידאלים של  הציור המערבי בחן ובהוד האפיניים לאמנות הקלסית של  יונ ורומי . עם יצירותיו החשובות ביותר נמנית ״ המדונה  הסיקסטינית ״ , שיש הרואים בה את פסגת אמנותו . בציור  נראית המדונה - אם ישו - כיצור אנושי ועל - אנושי כאחד ,  צועדת בחלל על עננים בטבעיות רבה . הציור בולט בעשר  גוניו , בקומפוזיציה שלו ובאוירת החלום שבו . ציורי הקיר  שציר רפאל בחדר ״ הליודורוס ״ שבותיקן ובוילה פרנזינה ,  וכן ״ שנוי הצורה ״ ( מטמורפוזה ) בותיקן , שלא הספיק  לסימה וחלקה האחרון הוא פרי מכחולו של תלמידו ג'וליו  רומנו , נמנים גם הם עם מיטב יצירתו . רפאל עסק גם  בפסול ותכנן , בין השאר , את הפסל הנפלא של הנביא יונה ,  אשר בצע בשיש בידי עמיתו לורנצטו .  ותיקן לאונרדו דה וינצ'י מיכלאנג'לו בואונרוטי  רנסנס  רפואה  מקצוע הרפואה נועד לשמר על בריאות תקינה על ידי גלוי  ומניעה של מחלות , רפוי מצבים חולניים שיש להם טפול ,  ומעל לכל - הפחתת הכאב והסבל והחזרת הגוף לתפקוד  תקין  .  ימיה של הרפואה כימי האנושות . קרוב לודאי שעוד האדם  הקדמון עסק ברפואה בצורה זו או אחרת . ידוע כי טפול  סעודי של מנוחה , תרופות וחבישות קים מאז ימי קדם .  עדיות לעסוק ברפואה מתקדמת יותר נמצאו במצרים  העתיקה , שם התגלו גלגולות שנתחו - אם לשם טפול  בשטפי דם , ואם לשם הרחקת גדולים , רוחות או שדים .  גלגולות מנתחות נמצאו גם באמריקה הדרומית . בהודו  התגלו שלדים שהעידו כי הרופאים הקדומים בארץ זו ידעו  לבצע נתוחי כריתה של ידים ורגלים . ואלו לגבי סין  העתיקה קימות עדיות המאשרות , כי הסינים ידעו על  קיומם של הקבה , הראות והכבד . אצל בני ישראל היו  הידיעות הרפואיות מתקדמות למדי , ובתורה ישנם חקים  * המשפחה הקדושה  : מאת אומן הרנסנס  רפאל , שכישרונותיו יוצאי הדופן ודמותו  הנלבבת עוררו כלפיו כבוד והערצה .  פרט מהציור - ניצחון גלתיאה - מאת  רפאל , משנת 1612  . השפעתו של  ליאונרדו דה וינצ'י על יצירתו של רפאל  ניכרה בעיקר בשימוש בטכניקת האורצל ,  המשרה אווירה של עדינות ורוך  . דרך זו התאימה במיוחד לציורי מרים וישו בנה ,
   רבים הדנים במחלות וברפוין , ובתנאי תברואה .  הרופאים בעת העתיקה היו ספק כוהנים ספק מכשפים  וספק קוסמים . ההתיחסות אליהם היתה כאל שליחי  אלוהים , שחכמתם באה להם מידי האלים . כך רואים אותם  עד היום גם שבטים באפריקה , באמריקה התיכונה  ובאוקיניה . יש המכנים אותם ״ רופאי אליל ״ , אולם כמה  משיטותיהם מקבלות גם היום ברפואה האלטרנטיבית  ( החלופית ) , המציעה שיטות אחרות , שונות מאלה הנהוגות  ברפואה הרגילה .  ההיסטוריון היוני הרודוטוס , שחי במאה ה - 5  לפני הספירה ,  תאר רופאים מיחדים לעינים , לקבה ולראש . על פי תאוריו ,  נהגו בימים ההם להניח את החולים בשוק של העיר , וכל  עובר ארח שגלה ענין בדבר היה נגש ומחוה את דעתו על  המחלה ועל דרכי הטפול בה . המצרים הקדמונים , היהודים ,  ההודים , הפרסים והסינים ראו בתרופות , בתברואה  ובנקיון דברים המסיעים לרפוי . הפילוסוף היוני סוקרטס  מזכיר את הרופא אסקלפיוס , אשר טפל בו בחליו . אולם  המפרסם שברופאים היונים היה היפוקרטס , אשר העמיד  תלמידים רבים וחבר את ״ שבועת הרופא ״ הנודעת ,  המחיבת את הרופא לטפל בנאמנות בחוליו . ב ״ שבועת  היפוקרטס ״ נשבעים עד היום באוניברסיטאות רבות  בעולם , אם כי באוניברסיטאות יהודיות מקבלת גם  ״ שבועת הרמב״ם ״ , ובאוניברסיטה העברית בירושלים  נהוגה שבועתו של הרופא ליפמן הילפרין הדומה ברוחה  ובתכנה לשתי השבועות האחרות .  ראשית האנטומיה והכירורגיה  הרומאים התיחסו בפחות כבוד אל רופאיהם , שרבים מהם  היו עבדים . הרופאים היונים ברומא נחשבו לנחותי דרגה .  אחד מרופאים אלה היה גלנוס , שחי במאה ה - 2 לספירה ,  הנחשב לאבי האנטומיה הרפואית , בשל טענתו שיש הכרח  לנתח את גוף האדם כדי להבינו . הוא גלה , כי גוף האדם  עשוי שרירים , עורקים , נוזל אדם ( דם ) ונוזל צהב ( מרה ) .  בנתיחות שבצע נסה גלנוס גם לגלות את רוח האדם , אך  הדבר , כמובן , לא עלה בידו .  החל במאה ה - 4 בערך שקעה הרפואה באירופה , בד בבד עם  עלית כחן של הדת והכמורה . לעמת זאת עלתה הרפואה  בביזנטיון ובמזרח התיכון כלו . הח'ליפים הערבים עודדו  הקמת בתי - חולים לעניים , וכל חולה קבל גם סכום כסף  בצאתו מבית - החולים כדי שיוכל לנוח בתקופת החלמתו .  במאה ה - ו 1 שבה ועלתה קרנה של הרפואה באירופה עם  הקמת בית - הספר לרפואה בסלרנו שבאיטליה . במאה ה - 15 ,  בתקופת הרנסנס , החלו נושבות רוחות קדמה ברפואה ,  וההגבלות שהטילה הדת על פי כתבי הקדש הצטמצמו  והתרופפו . המחקר הרפואי התחדש , ובשנת 545 1 , בתקופת  שלטונו של המלך האנגלי הנרי ה - 8 , נפרדה אגדת  הכירורגים - הרופאים המנתחים - מאגדת הספרים ,  שאליה השתיכה עד אז .  הרופאים הגיעו לכלל הכרה , כי רפואה טובה אינה קשורה  למקצוע הגלבות והספרות דוקא , וכי לא תתכן רפואה  טובה ללא ידע במבנה גוף האדם ובתפקודו . הרופא הפלמי  אנדראס וזליוס , שחי בשנים 1514 - 1564 , למד אנטומיה של  גוף האדם בפדובה שבאיטליה . לאחר זמן , בשנת 1590 ,  הומצא המיקרוסקופ שסיע רבות בהבנת מבנה גוף האדם  ולהכרת התאים שמהם הוא נבנה . הכירורג ג'ון הנטר (  חי  בשנים 1728 - 1793 ) החל לשלב את הידע האנטומי בידע  התפקודי של גוף האדם (  פיסיולוגיה של גוף האדם ) ,  והרופא ויליאם הרוי ( 1578 - 1657 )  המשיך את המחקר  מכשיר חשמלי פשוט , ששימש בתחילת  המאה העשרים לטיפול בחולי לב ,  בסופה של מאה זו נמצאת הקרדיולוגיה ,  רפואת הלב , בשלב מתקדם ביותר הכולל  השתלות לב ,  רופא אליל משבט הבנטן מכין מרקחת  צמחים . לצורך הריפוי משתמשים רופאי  האליל בצמחי מרפא שהם מלקטים ,  ובעיקר באמונה העמוקה של בני השבט בכוח הריפוי שלהם .