קראו בכותר - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 2 : אל גרקו - אתר
78
אנטוניוני , מיכלאנג'לו במאי קולנוע איטלקי , יוצרם של סרטים רבים המצטינים ביפים החזותי ובנסיונם לתאר את המרכבות הרגשית המאפינת את החיים בחברה המודרנית , הצרכנית והמתעשת . מיכלאנג'לו אנטוניוני נולד בשנת 1912 . הוא החל לבים בשנות ה - 40 וכבר בסרטיו הראשונים גלה עדונ רב . יכלת התבוננות חריפה ושליטה מרשימה בכלי המבע הקולנועיים . אולם רק בשנת 1959 , בסרטו ״ אונטורה״, המתאר מסע חפושים אחר אשה שנעלמה בנסבות מסתוריות , הפך אנטוניוני לדמות בולטת בקולנוע האירופי . הסרטים שבים בתחלת שנות ה - 60 בככובה של השחקנית האיטלקיה מוניקה ויטי - ביניהם ״ הלילה״, ״ לקוי חמה ״ ו ״ המדבר האדם ״ - נחשבים לפסגות המודרניזם הקולנועי : יפים החזותי משתלב בנסיונות לתאר באהדה וברגישות את מאבקיהם הנפשיים של הגבורים . בשלהי שנות ה - 60 יצר אנטוניוני גם מחוץ לאיטליה . הוא בים סרטים בבריטניה ( ״ בלו אף ״ או ״ התפוצצות״) , בארצות - הברית ('ינקדת זבריצקי״) ובסין . בשנת 1995 זכה אנטוניוני בפרס אוסקר מיחד על מפעל חייו . אוסקר , פרסים אנטוניוס , מרקוס מצביא ומדינאי רומאי , אחינו וידידו של יוליוס קיסר . היה אחד מחברי הטריומוירט השני ( שלישיה שלטת ) שמשל על הקיסרות הרומית . התאהבותו בקלאופטרה מלכת מצרים הביאה למפלתו . חי בשנים 83 - 31 לפני הספירה . אחרי מות קיסר נסה מרקוס אנטוניוס לתפס את השלטון . הוא עורר את העם נגד ברוטוס וקסיוס , רוצחיו של קיסר , ואלצם לעזב את רומא . אוקטבינוס ( לימים אוגוסטוס קיסר ) , בנו המאמץ של יוליוס קיסר , תבע את הירשה לעצמו והסנט הרומי הכריז על מרקוס אנטוניוס כעל אויב הצבור והטיל על אוקטבינוס לנהל את המלחמה נגדו . אולם אנטוניוס עשה יד אחת עם אוקטבינוס ועם המצביא הרומי לפידוס , והשלושה הקימו את הטריומוירט השני , ששלט בקיסרות . לפי החלקה הפנימית וניניהם נמסרו לשלטונו של מרקוס אנטוניוס המושבות הרומיות במזרח . בשנת 42 לכני הספירה נצח אנטוניוס במלחמה במקדוניה את קסיוס וברוטוס , שעד אז לא השלימו עם כשלונם . רתאהבות גורלית בהיותו בטרסוס שבמזרח , שם לחם בפרתים , הזמין אליו את קלאופטרה , מלכת מצרים , כדי לגער בה על העזרה שהושיטה ליריבו קסיוס . אולם אנטוניוס התאהב בה והלך אחריה למצרים . הוא החל להתנהג כשליט עצמאי והתעלם מחקי הסנט הרומי . בין השאר העניק מנחלות הקיסרות לקלאופטרה , אמץ מנהגים זרים והפך את אלכסנדריה לבירתו . מעשיו אלה והתעלמותו מכללי ההתנהגות המקבלים ברומא עוררו את התנגדות העם והסנט . בשנת 32 לפני הספירה השפיע אוקטבינוס על הסנט כי יכריז מלחמה על מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה והצעתו התקבלה . כעבר שנה התנגשו הציים של רומי ומצרים ליד אקטיום שבחופה המערבי של יונ . בקרב הימי הובס הצי המצרי , קלאופטרה נמלטה למצרים עם שרידי ציה ומרקוס אנטוניוס הלך אחריה . אוקטבינוס רדף אחריהם למצרים וכשנוכח מרקוס אנטוניוס בתבוסתו , התאבד . לפי גרסה אחרת עשה זאת לאחר שנפוצה שמועה כוזבת כי קלאופטרה שלחה יד בנפשה . אוגוסטוס , אוקטבינוס יוליוס קיסר קלאופטרה רומא העתיקה - מרידות ומאבקים אנטורפן נמלה הראשי של בלגיה ואחת מערי המסחר החשובות באירופה . באנטורפן חיים חצי מיליון תושבים , והיא העיי השניה בגדלה בבלגיה , אחרי בריסל . אנטורפן היא עיר עתיקה מאוד . היא נוסדה על הנהר סחלדהי במרחק כ - 80 קילומטרים מן הים . סוחרים שבאו מן המזרח העשירו אותה . הם הביאו בדי משי מקונסטנטינופול ( איסטנבול ) ופרוות מחופי הים השחר . באנטורפן הם קנו אריגים שנטוו מצמר אנגלי והביאו בניין העיריה באנטוורפן שבבלגיה נבנה במאה ה - 16 . בבניין באים לידי ביטוי סגנונות מהרנסנס הצרפתי וממסורת הבנייה המקומית . השפעת הסגנון המקומי ניכרת בעיקר בשימוש שנעשה בלבנים ובעיצוב הגג . במאי הקולנוע האיטלקי , מיכלאנג'לו אנטו ( יוני . ניצב מהורהר באתר ההסרטה . כדי לבטא את החיים בחברה המודרנית המתועשת ניצל אנטוניוני בדרך מקורית , ולעתים קרובות מטרידה , את חושי הראייה והשמיעה של הצופה . את סרטו - המדבר האדום - , למשל . מלווה צפירה בלתי פוסקת .
אותם לארצותיהם . בשנת 1560 כבר היתה אנטורפן עיר עשירה מאוד . יותר מאלף סוחרים ישבו בה ו - 500 אניות נכנסו לפעמים ביום אחד לנמלה . בשנת 1648 הטילה הולנד אסור על השיט בשפך הסחלדה , שנמצא בתחומה . הדבר פגע קשה בסחרה ובעשרה של אנטורפן , והיא לא התאוששה אלא לאחר שהנהר נפתח שוב לתנועת ספינות בשנת 1863 , אף על פי ששפך הנהר נשאר בתחומיה של הולנד . מאז חזר נמלה של אנטורפן להיות מן החשובים והסואנים בעולם , והשני באירופה , אחרי נמל רוטרדם בהולנד . התעשיות העקריות בעיר הן לטוש יהלומים , זקוק סכר , בנין ספינות ותעשית זכוכית . יש בה גם בתי - זקוק לנפט , תעשיות חשמל ואלקטרוניקה ותעשית מזון . מעבר לרציפים משתרעים רחובות וככרות שבהם עומדים עד היום בתים שבנו הסוחרים העשירים במאה ה - 16 . הידיעות הראשונות על יהודים שישבו באנטוורפן הן מן המאה ה - 15 . במאה ה - 16 התישבו בה אנוסים שברחו מספרד , אך אלה לא הקימו בה קהלה גלויה . במאה ה - 18 באו אל העיר יהודים מגרמניה , ובמאה ה - 19 מרוסיה . רבים מיהודי העיר מתפרנסים מתעשית היהלומים כתעשינים , כסוחרים וכפועלים . בשנת 1939 ישבו 60,000 יהודים בעיר . רבם נרצחו בידי הנאצים בימי מלחמת העולם השניה . כיום יושבים בעיר 10,000 יהודים . אננסים בלגיה הולנד יהלומים אנטיביוטיקה תרופות למניעת זהומים ולטפול בהם . אנטי פרושו נגד , וביום - חיים . התרופות האנטיביוטיות פועלות נגד צורות חיים מסימות - חידקים , פטריות או נגיפים המחוללים מחלות . התרופות עצמן מופקות מתמר חי - חידקים , מיני עבש או צמחים גדולים יותר . הספור על גלוים של החמרים האנטיביוטיים מתחיל בשנת 1928 , בימים שאלכסנדר פלמינג , בקטריולוג ( חוסר חידקים ) אנגלי , גלה כי צלחת אחת ועליה תרבית של חידקים לא התפתחה בצורה מניחה את הדעת . פלמינג הבחין כי עבש רגיל של לחם גדל במקרה על הצלחת . הוא הסיק כי היה משהו בעבש שמנע את גדולם של החידקים . פלמינג קרא לחמר הזה פניצילין ( מן המלה לחם ברומאית ) , ואף על פי שפרסם את תגליתו , לא שער מה גדולה חשיבותה . בשנת 1935 דוח רופא גרמני , גרהרד דומק שמו , על צבע ושמו פרוגטוסיל . הוא האכיל עכברים בצבע זה והם הבריאו מזהומים שנגרמו על ידי חידקים מסימים . מדענים אנגלים היו הראשונים שהשתמשו בתרופה זו בבני אדם . מצודה עתיקה באנטוורפן , עיר מסחר עתיקה השוכנת על נהר סחלדה , המשמש נחיב תעבורה חשוב לסחורותיה , שחזור הדרך שבה גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין - תמונה שהופיעה במהדורה הראשונה של כתביו . מסביב לעובש הכחול שהתפתח בצלחת התרבית לא התרבו החיידקים הודות לפטרייה שהפרישה חומה טבלם את התפתחותו ,