קראו בכותר - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 9 : ישראל, מדינת - לואי, מלכי צרפת
59
ומלכלכים ; הסוג אנופלס - יתוש קדחת המלריה - מעדיף מים נקיים בצדי אגמים , נחלים ובצות , ואלו יתושי אדס מטילים את ביציהם במי הים ועל סלעים שלארך החופ . הזחלים בוקעים מן הביצים ונושמים אויר . כדי לנשם הם עולים מדי פעם אל פני המים , מוציאים את צנור הנשימה המיחד שלהם אל מחוץ למים ופותחים את שסתומיו . לאחר כ - 8 - 2 ו ימים הזחלים מתגלמים , אך בנגוד לגלמים של שאר החרקים השרויים במצב מנוחה מחלטת , הגלם של היתוש מתנועע באפן חפשי במים . לאחר יומים - שלושה בוקע מן הגלם היתוש הבוגר . היתוש והאדם רב מיני היתושים אינם מסכנים לאדם , אלא מטרידים אותו בעקיצותיהם . העקיצות גורמות לגרוד ולהתנפחות בגלל ההפרשה שהיתוש פולט לתוך הפצע . תפקידה של הפרשה זו הוא למנע את שרישת הדם במקום העקיצה ובשעת המציצה . אולם יש מיני יתושים הגורמים להעברתן של מחלות קשות . עם אלה נמנים מינים אחדים של הסוג אנופלס , המעבירים את מחלת הקדחת ( המלריה ) . אזורים רבים בעולם נעזבו מיושביהם בגלל מחלה זו . גם בישראל היה הישיב במישור החופ , בעמק יזרעאל ובעמק החולה דליל ביותר בגלל הקדחת . בני העליות הראשונות , שבאו לישב את הארץ , סבלו קשות מן המחלה עד שיבשו הבצות והדברו רב יתושי האנופלס . בעבר היה שכיח בארץ גם אדס מצרי - מין המעביר את הקדחת הצהבה . בישראל מצויים כ - 42 מינים של יתושים ממשפחת הכולכיתיים , ביניהם ששה מיני אנופלס מאבירי קדחת המלריה . יתושים אחרים הם בני משפחת הימשושיים , שזחליהם חיים בתוך בץ הקרקע , מתחת למים , וצבעם לרב אדם . זחלים אלה משמשים מזון טעים לדגים . ממשפחת היבחושיים נפוץ הברחש הטורדן , שבראשית הקיץ , כשלא נושבת רוח , הוא עף בקבוצות גדולות וצפופות . הוא מטריד את העובדים בשדות , חודר לעיניהם , לאזניהם ולאפם ועוקץ אזורים חשופים בגופם . חרקים מלריה יתרו כוהן מדין , אביה של צפורה אשת משה . יתרו מופיע בתורה גם בשם יתר ( שמות ד יח ) וכן בשם רעואל וחובב בן רעואל ( במדבר י כט - לב ) . בנוסף לתארו ״ כוהן מדין ״ הוא נזכר גם כ ״ מדיני״ו ״ קיני ״ . פרשת יתרו קשורה לבריחתו של משה ממצרים לאחר שהרג את המצרי . משה מצא מקלט בארץ מדיו אצל יתרו . הוא גם הציל את בנות יתרו מידי רועים שהתנכלו להן , נשא את צפורה בתו ונשאר במדין לרעות את צאן חותנו . דמותו של יתרו אחרי יציאת מצרים בא יתרו עם צפורה ושני בניה אל משה ברפידים , והוא שהבחין בנטל הכבד המינח על כתפי משה . הוא גם יעץ למשה להקים מערכת שפוטית בישראל : ״ אנשי אמת שונאי בצע ״ יהיו השופטים . כל דבר גדול יביאו אל משה וכל דבר קטן ישפטו הם . יתרו , כוהן מדיו , אינו נמנה עם בני ישראל אולם הוא מתנהג כמאמין בה'. הוא מהלל את כחו של ה'ליד ״ הר האלוהים ״ , מעלה לו עולות וזבחים ואוכל לחם עם אהרן ״ לפני האלוהים ״ . מעשים אלה מעלים את ההשערה , שיתרו ובני עדתו כרתו ברית עם בני ישראל . הדרוזים רואים ביתרו את נביאם ועולים להתפלל אל ״ קברו ״ בחטין שליד טבריה . בפיהם הוא נקרא נבי אל שעיב . דרוזים משה היתוש הנפוץ ביותר בישראל הוא הקולקס ( בתמונה ) , המתרבה במהירות רבה . נקבת הקולקס מטילה על המים גושים , שכל אחד מכיל מאות ביצים . .
כ', כף האות האחת - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי - 20 . בראשי המלים או באמצען צורתה של האות - כ , והיא נקראת ״ כף כפופה ״ , ואלו בסופי מלים צורתה כ והיא נקראת ״ כף סופית ״ או ״ כף פשוטה ״ . שמה של האות וכתבת עתיקה שהתגלתה בגזר מצביעים על כך שצורתה היתה כצורת כף היד . בכתב הכנעני מן המאה ה - 12 לפני הספירה היא מופיעה בשתי צורות , האחת כסימן בעל שלוש אצבעות מפשקות , ובאחרת נוספה מעין רגל בקדקד האצבעות , ממנה התפתחה האות הרומאית א . בארמית השתנתה צורת האות לצורה המזכירה את הכ״ף הסופית , ומשם הגיעה לכתב היהודי . הכ״ף האמצעית התפתחה לאחר זמן . בימינו יש לאות כ בפי רב העדות שתי הגיות : כשהיא דגושה - כ - הגיתה כאות א הלטינית , וכשהיא רפה - כאות ח'חכית . היא אחת מאותיות בג״ד - כפ״ת , המקבלות דגש קל . בערבית היא נקראת'כאף', ומבטאת כמו הכ״ף העברית הדגושה . ארמית כתב כתב עברי נקוד ערבית , לשון וספרות כאב תחושה של סבל ומצוקה שמשדר המח . כאב הוא למעשה תחושה אישית , ובני אדם שונים מגיבים בצורה שונה על אותה עצמת כאב . התגובה על כאב היא גם ענין של חנוך ומסכמות חברתיות : יש המגיבים על כאב בצעקות רמות , ויש החורקים שן ושותקים , ואין כאבו של הצעקן גדול מזה של השתקן . מסלול הכאב לכאורה אנו חשים את הכאב ביד או ברגל , אולם למעשה התרגום של התחושה למשגים של כאב , או להבדיל של הנאה , נעשה במרכז מערכת העצבים : במח . ככל שהדרך העצבית למח קצרה יותר , הכאב יהיה קשה יותר . כך , למשל , כאב שנים קשה במיחד בגלל המסלול העצבי הקצר מהשנים למח . מסלול תחושת הכאב הוא אחיד : התחושה נקלטת על ידי עצב הקפי , עוברת בתוכו לחוט השדרה ומשם היא עולה במסלולים קבועים למח , המעריך את התחושה שנקלטה על ידי העצב ההקפי . כל חסימה במסלול הולכת התחושה גורמת להעלמות הכאב . אזורי גוף , אשר קצות העצבים אינם מגיעים אליהם , אינם מכאיבים למעשה . כך לא נחוש כאב בעקבות שטפי דם במח , בלב או בכבד . כן לא נחוש כאב בזמן חתוך המעים . לעמת זה בעטיפה שסביב הלב או הכבד קימים עצבים , וכל שנוי בעטיפה זו - כגון מתיחתה , או הספקת דם אליה - יגרמו לכאב . בעור קימים עצבים תחושתיים רבים וחתוך העור יגרם כאב . תחושה זו קשה יותר כשהחתך הוא באצבעות ופחות קשה כשהחתך הוא בעור הגב או הבטן - זאת בגלל רבוים היחסי של עצבים תחושתיים באצבעות , ומעוטם היחסי של עצבים כאלה בעור הגב והבטן . כאבים מקרנים מאזור לאזור לעתים סעיפים של אותו עצב מגיעים לאזורים שונים בגוף , ואז חשים כאבים מטעים : נזק באזור כיס המרה עלול להתבטא בכאב חד בצואר , ואלו התקף לב מכאיב עלול להתגלות בצורה של כאב בטן והקאות . כאב הוא לכן תמיד אות אזעקה , והטפול הרצוי איננו בכאב עצמו , כי אם בגורמיו : יש לחפש את הפצע , החתך , הגדול או הלקוי , אשר עוררו את הכאב , ובהם לטפל . טפול בכאב ״ חסימות ״ הן אחת הדרכים המקבלות ברפואה לטפול בכאבים . דרך אחרת היא טפול בגורם המפעיל את מסלול הכאב . למשל , טפול בנפיחות הגורמת ללחץ על עצבי הכאב , או בדלקת הגורמת לגרוי עצבי הכאב . בבתי - חולים שונים פועלות ״ מרפאות כאב ״ שהתמחו בטפול בכאבים בכל השיטות המקלות , הכוללות טפול תרופתי , תרגול , עסוי , חמום , פיזיותרפיה , דקור , שמוש בחשמל ועוד . הזרמים החשמליים , לדגמה , נתנים לעצב המוליך את הכאב . בשיטת הדקור ( אקופונקטורה ) , נועצים מחטים בעור במקומות שונים בגוף ומנסים לחסם את העצבים ההקפיים , המוליכים את תחושת הכאב למרכז . אקופונקטורה מח עצבים , מערכת כאוס תורה שהתפתחה החל בשנות ה - 60 , החוקרת את הקשר בין סדר לאי - סדר . פרוש המלה היונית ״ כאוס ״ הוא אי - סדר . תורת הכאוס חוקרת בעקר מערכות המגיבות בחזקה לשנויים קטנים החלים בתנאי הפעלה שלהן . המדענים החוקרים את התנהגותן של מערכות שיש בהן כאוס מתארים בעזרת המחשב את ההתנהגות המסובכת הזאת בצורות הנדסיות הנקראות ״ אטרקטורים מוזרים , הצורה שבתמונה נקראת ״ האטרקטור של לורנץ ״ , והיא מתארת את התנהגותו של דגם פשוט במערכת מזג האוויר . כל הצורה הזאת היא קו אחד , המתפתל שוב ושוב סביב עצמו . שתי הלולאות מתארות שני מצבים שונים של מזג האוויר , והמעבר מלולאה אחת לאחרת מתרחש באופן כאוטי .