קראו בכותר - מילה טובה מאוד : כיתה ו - מדריך למורה
52
   הנחיות כלליות לפרקי הספר לכיתה ו  רצף ההוראה בספר  הספר נועד לשרת את צורכיהם של כל המורים וכל התלמידים ואת מטרות החינוך הלשוני . לכן  אפשר ואף רצוי שהמורים יפעילו שיקול דעת בבחירת הטקסטים והפעילויות העומדים לרשותם .  פרקי הנושא – הספר הוא מודולרי : אפשר להקדים פרק אחד לפרק אחר , ואפשר אף לדלג על  פרק מסוים ; עם זאת , הרצף שבו סודרו פרקי הנושא בספר הוא הרצף המועדף , בין השאר , משום  שפרקי הנושא סודרו בהתאם לציר של לוח השנה , החגים והמועדים .  קשר בין פרקים – יש פרקים הקשורים זה לזה הן מבחינה תוכנית והן מבחינת הנושא האורייני  המטפל בהם . גם בספר הלימוד וגם במד ״ ל משולבים קישורים והפניות כאלה ( לדוגמה – קשר בין  פרקים העוסקים בריאיון , קשר בין פר קים שבהם עיסוק בשאלות רטוריות )  כהכנה לקראת עבודה על פרק מומלץ לבדוק את הסוגה הנלמדת ( לקרוא עליה בתכנית  הלימודים ) , לעיין בטקסטים ובפרק עצמו , ולקרוא את הנאמר בהקשר לכל פרק במד ״ ל המפורט  לפרקים – שם ניתן למצוא את הגדרת המטרות לכל פרק , הסברים לחלק מן הפעילויות והצעות  להרחבות .  מומלץ להתעכב עם הלומדים על שם הפרק והפתיח שלצדו , המכוונים לנושא התוכני של הפרק  וליעד האורייני המרכזי בו . אפשר לחזור בסוף מהלך הלימוד של הפרק אל השם והפתיח כחלק  מסיכום הלמידה . לעתים הקשר הוא ברור ומובהק , ובמקרים אחרים אפשר להזמין את  התלמידים לשער מה הקשר , או במה עשוי לעסוק פרק שזה שמו ; בסיום תהליך הלמידה אפשר  לשאול אם השם אכן מתאי ם לפרק ובאיזה אופן .  ככלל , סדר הפעילויות סביב טקסט הוא כזה : קריאת הטקסט מתוך שימת לב לתוכנו ולמאפייניו ,  תגובה ראשונה של הלומדים לטקסט , טיפול באוצר המילים של הטקסט לפני הקריאה או  אחריה , פעילויות הבנה של הטקסט לפי ממדי ההבנה השונים , פעילויות הבעה בכתב ובעל - פה ,  פעילויות לשון העוסקות במאפיינים לשוניים של הסוגה . יחד עם זאת , אין סדר ״ אחיד ״ של  הגשת הפעילויות , אלא הן מאורגנות ע ״ פ הרצף שנראה מתאים לטקסט וליעדים האורייניים  הקשורים בו .  קריאת טקסטים ספרותיים  מומלץ לשלב קריאה בקול וקריאה עצמית דמומה כדי להבטיח כניסה משותפת של כל  התלמידים בכיתה אל נבכי הטקסט וכדי לזמן התחלה של שיח בכיתה סביב חוויית הקריאה . 107 משרד החינוך ( תשע ״ ד - . ( 1101 חיים באי – קוראים את הספר ״ האי ברחוב הציפורים ״ מאת אורי אורלב .
   שירים  האזנה לשורות השיר הנקראות בהגייה נכונה , תוך שימת לב לאוצר המילי ם , לחריזה , למקצב  ולמרכז הכובד של כל שורה או בית היא חוויה מרגשת ומסקרנת , שילדים יכולים לחוות  כשמבוגרים קוראים באוזניהם .  אפשרות אחת למפגש ראשוני של התלמידים עם השיר היא דרך הקשבה לקריאה הקולית שלו  מפי המורה לפני קריאה עצמית שלהם . בדרך זו הם יוכלו להתמקד ב חוויית ההאזנה , בצלילי  המילים , באינטונציה ובמשמעות ולהעניק תשומת לב מרבית לחריזה ולמקצב בשיר . לחלק  מהטקסטים מצורפת הקלטה של קריינות מקצועית וכדאי להשתמש בה ( רלוונטי לספר בפורמט  הדיגיטלי ) . עם זאת , ילדים בכיתה ו יכולים להתנסות בקריאה ראשונה של שירה בעצמם .  אפשר גם לחזור ולקרוא את הטקסט במקהלה , בהקראה של תלמיד או תלמידה , בתפקידים – כל  זה בהתאמה לשיר ולמטרות ההוראה .  סיפורים  המפגש הראשוני של התלמידים עם הסיפור יכול להתרחש בכמה דרכים : הם יכולים לקרוא  אותו קריאה דמומה בכיתה או קריאה מכינה בבית ; אך כדי שייכנסו לאווירת הסיפור , הם  יכולים גם להמשיך ולקרוא אותו קריאה דמומה לאחר שהקשיבו לקריאת ה מורה בפניהם את  חלקו הראשון . כאשר מדובר במפגש עם טקסטים מורכבים יותר להבנה ( למשל מדרשים ) , בעיקר  כשמדובר ב תלמידים מתקשים , כדאי שהקריאה הראשונה תהיה קריאה בקול של המורים . לאחר  שהמורים יוודאו שהתלמידים הבינו את הטקסט הבנה בסיסית , יוזמנו התלמידים לקרוא אותו  בעצמם .  מומלץ שלא לתת למתקשים לקרוא בקול טקסט שעדיין לא נלמד כדי לא להביך אותם . כמו כן ,  יש להיזהר מיצירת קבוצת קריינים מצטיינים .  לעתים אפשר להכין תלמיד או תלמידה או קבוצת תלמידים לקריאה של היצירה ברצף או  בתפקידים .  אפשר גם לקרוא את הטקסט בהדרגה תוך עצירות מתודיות .  קריאת טקסטים עיוניים  במהלך השנה כדאי לחשוף את הילדים באופן מודע לכל סוגי הקריאה של טקסטים עיוניים  ולהצביע על הסיבה או המטרה של שימוש בסוג קריאה זה או אחר . קריאה מרפרפת – קריאה לצורך התרשמות מהטקסט או עמידה על הנושא הכללי שלו .