קראו בכותר - מסעות בזמן : לאומיות במבחן - מדריך למורה
30
   פרק ג : התעוררות הלאומיות היהודית - גורמים ונסיבות  שמות ומושגים בפרק  אמנציפציה , משפחת רוטשילד , הברון הירש , אנטישמיות מודרנית , שנאת ישראל , אדולף שטקר ,  וילהלם מאר , עלילת טיסה-אסלאר , הפרוטוקולים של זקני ציון , פרשת דרייפוס , ״ סופות בנגב , ״  עלילת בייליס , תקנות זמניות , גירוש מוסקבה , מבשרי הציונות , חכמת ישראל , פרץ סמולנסקין .  לפתיחה מקדימה  . 1 מוצע לדון בכמה שאלות :  - האם היהדות היא דת או לאום ?  - כיצד הצליחה היהדות להתקיים במשך אלפי שנים ללא כל מסגרת מדינית וללא ריכוז  יאליטריטור ?  - שערו , מתי צמחה הלאומיות היהודית המודרנית ומהן הסיבות לכך ?  - האם יםיכול םיהודי לממש את יהדותם היום ללא מסגרת אומיתל יהודית ( מחוץ למדינת  ישראל ) ?  כוחות חיצוניים מעוררים את הלאומיות היהודית  האמנציפציה משפיעה על חיי היהודים  בנושא זה מוצע לדון באמצעות ניתוח תעודה – ״ שינויים בדמותם של היהודים בגרמניה ״ מספרו של  יעקב טורי ( עמ ' 53 - 52 בספר . ( התלמידים ילקטו מתוך המקורות הנ ״ ל שינויים שחוללה  האמנציפציה בחיי היהודים על פי תחומים : כלכלי , חברתי , תרבותי .  - ניתן לערוך בכיתה ויכוח בין שתי קבוצות : מצדדי האמנציפציה יציגו את צדדיה החיוביים  ויצדיקו את המחיר שנטו יהודים לשלם כדי למצות את מלוא האפשרויות הגלומות בה .  המסתייגים מן האמנציפציה יציגו את השלכותיה השליליות .  - שאלה לדיון במליאת הכיתה : מהו הדמיון בין האמנציפציה לבין הלאומיות ?  יש לכוון את התלמידים להבנה כי שתי המגמות לוהל בחיי היהודים היו לא רק נבדלות  ושונות אלא גם קרובות ודומות זו לזו . שתיהן התבססו על עקרונות הנאורות ועל תפיסת  יחידה 2 גוונים ברעיון הלאומי- היהודי
   האוניברסליות של תקופת ההשכלה שלפיה רצו היהודים להיות כמו כולם : באמנציפציה  כיחידים , בלאומיות כקולקטיב .  האנטישמיות מסייעת להתעוררות הלאומיות היהו דית  - מוצע לפתוח את הנושא בתרגיל ניתוח של קריקטורות אנטישמיות המצויות בספר ובמקורות  נוספים . לבקש מן התלמידים לדלות מן הקריקטורות טענות המבטאות את עמדות  האנטישמיות .  - המורים מוירש את הטיעונים האנטישמיים על הלוח והתלמידים יתבקשו למיין אותם לסוגים .  - התלמידים יתבקשו להשיב על השאלה : האם הטיעונים האנטישמיים מספקים גם הסברים  לתופעת האנטישמיות ?  ניתן להניח כי במהלך הדיון יעמדו התלמידים על הסתירות בטיעוני האנטישמים : היהודים  הם גם חלשים - בני גזע נחות וגם חזקים - שולטים על העולם ; היהודים הם גם מהפכנים -  סוציאליסטים וגם מנצלים - קפיטליסטים ; היהודים גם מתבדלים מן החברה וגם מתערבים  בתוכה ומסכנים אותה .  - בשלב הבא יאמתו התלמידים את הערכותיהם לגבי הסיבות לאנטישמיות באמצעות הנתונים  בפרק .  - אפשר לסכם את הנושא על ידי הדגשה על שתי מגמות מרכזיות בהסברים לתופעת  האנטישמיות . חתאה שמה את הדגש על הגורם הפסיכולוגי-התרבותי-החברתי : שנאת הזר ,  השונה , החלש . זה הסבר המופיע ערךב ' אנטישמיות ' באנציקלופדיה העברית . כדאי להפנות את  למידיםתה לקריאת ערך זה , או לפחות לחלק מתוכו .  הסבר אחר לאנטישמיות הוא הרציפות ההיסטורית , הסטריאוטיפ של היהודי המו צא לעצמו בכל  תקופה בלבוש שונה . זהו הסבר של שמואל אטינגר . המורים יכול ים לסכם אותו עבור התלמידים או  להפנות אותם לקריאה : ח ״ ה בן -ששון ( עורך , ( תולדות עם ישראל , תל אביב , דביר , , 1969  עמ ' . 162 - 157  ניתן לשאול את התלמידים מהו ההבדל העקרוני בין שני ההסברים .  ההסב ר הראשון ( באנציק ' העברית ) מדגיש את הגורם החברתי-התרבותי -הפסיכולוגי ומתאים מא וד  לתפיסתם של המשכילים היהודים שדגלו בהתבוללות של הסוציאליסטים היהודים ושל הציונים .  כולם האמינו שאם היהודי ישנה את עצמו תחלוף האנטישמיות מן העולם . אם היהודים לא יהיו  שונים מן הלא יהודים , אם לא יהיו חלשים , אם תקום חברה שוויונית - לא ישנאו אותם יותר .  ההסבר של אטינגר לעומת זאת מדגיש את השנאה המתמדת ליהודים בכל התנאים . האנטישמיות  לא תחלוף מן העולם גם בחברות דמוקרטיות -סוציאליסטיות וגם לא לאחר הקמתה של מדינה יהודית .