|
|
עמוד:31
כאלה , יינצלו אותו מספר של אנשים בשני המסלולים , ( במחקר שנערך העדיפו 3 מתוך 4 מהנשאלים בלא הוודאות 200-ש יינצלו על פני האפשרות שב 2 / 3- מהמקרים ימותו כולם . מדובר , אפוא , במרכיב סובייקטיבי בבחירה , שמעבר לניתוח המתמטי האובייקטיבי . כדאי לציין שהבחירה הסובייקטיבית תלויה גס בדרך העמדת השאלה . דמיינו עצמכם שוב כאותו גנרל , ושוב עליכם לבחור בין שני מסלולים : מסלול ראשון שבו 400 חיילים ימותו , ומסלול שני שבו יש סיכוי של 1 / 3 שאף אחד מהחיילים לא ימות , וסיכוי של 2 / 3 שכל 600-ה ימותו . במה תבחרו הפעם ? 4 מתוך 5 מהנשאלים ענו הפעם שהם מעדיפים את המסלול השני , כיוון שהראשון מוביל 400-ל מתים , ואילו בשני יש בכל אופן סיכוי של 1 / 3 שכולם יינצלו . אך שימו לב J מבחינה מתמטית השאלות בעצם זהות והן מתארות את אותו מצב ! הניסוח השונה הוא שמוביל לדעות כל כך שונות . דוגמה נוספת : עליכם לבחור בין זכייה בטוחה ₪ 30 , 000-ב לבין סיכוי של 80 ° / 0 לזכות -ב₪ 40 , 000 ושל 20 ° / 0 לא לזכות בכלל . רוב האנשים יעדיפו את הזכייה הוודאית , אף כי בממוצע האפשרות השנייה "שווה" יותר . ( ₪ 32 , 000 ) ומה אם הבחירה היא בין הפסד ודאי של 30 , 000 מול סיכוי של 80 ° / 0 להפסיד 40 , 000 וסיכוי של 20 ° / 0 לא להפסיד כללי הפעם העדיפו רוב האנשים את הסיכוי להפסיד , ₪ 40 , 000 הכולל גם סיכוי שלא להפסיד כלל , וזאת אף כי מדובר , בממוצע , בהפסד גדול יותר . רוב האנשים העדיפו להימנע מסיכון כשחיפשו רווח , אך העדיפו כן להסתכן כדי למנוע הפסד . שוב - מדובר במרכיב סובייקטיבי בתוך השיקול ההסתברותי .
|
|