עמוד:53

התחלתי לכעס , ואמךתי לגילה : "גילה , את יודעת שאני ^ ךיכה להגיע לפאךק בזמן לסדר את הכל " ! " אל תכעסי , תמר , תךגעי , " אמרה לי גילה " , את תמיד צועקת , אולי נדבר עם אסף בטלפון ונבקש " ... כעסתי מאוד על גילה , ואמךתי לה : "לא , אני לא רוצה ש ? לבר עם אסף . האח שלן - הוא תמיד חושב רק _ על עצמו " ! " אל תשפטי אותו מהר כל כך - האוטובוס אחר , " אמרה לי גילה . " אני לא יודעת מי אשם , אבל אני לא יכולה לאחר ! אני צריכה לצאת בעוד חמש דקות . " ואז אמךה לי גילה : "אבל את צריכה לחכות לי . אמא שלי לא בבית . איך אגיע לפאךק " ? שתקתי , ואז שתינו סגךנו את הטלפון . מה הייתי צריכה לעשות ? מצד אחד ידעתי שאני צריכה להגיע בזמן . רציתי שכלם יךעו שאפשר לסמך עלי . לפעמים אנחנו צריכים לךאג לעצמנו . מצד אחר ידעתי שההורים של גילה יגיעו בלילה ואין מי ע \ יביא אותה אני לא יכולה לחשב ךק על לפארק . ע ^ מי ! לא אספר לכם מה עשיתי כי אני רוצה לשמע מה אתם חושבים . בבקשה תכתבו לי . ( אולי זה יעזר לי אם שוב יקךה דבר כזה ( . מחכה לתשובה "האחראית"

קרן תל"י


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר