|
|
עמוד:19
במליאה : כותבים על הלוח תשובה של התלמידים ומדגישים : דוגמאות-תובנות-מסקנה דוגמאות : - " בחן האיש את הגרזן מכל צדדיו , הקיש עליו באצבע , קירב אותו לאפו , ואמר : " אהמ ... גרזן משובח " . - " רחץ את הגרזן היטב והטיל אותו לתוכו " , - " כשהחלו המים מבעבעים ביקש תרווד , בחש ובחש ואחר טעם מן המרק בקצה לשונו " . התובנות מהמעשים : הנווד מתנהג כאילו לגרזן יש באמת טעם וריח - הוא מריח אותו וטועם מהמים עם הגרזן לפני שהוא מוסיף להם ירקות ... מתוך מטרה לשכנע את האיכרה שאכן אפשר להכין מרק מגרזן . המסקנה : אפשר לזהות כאן שהנווד ערמומי . המילים "ערמומי" ו"פיקח" מתארות אדם שיש בו חוכמה , אלא שהערמומי משתמש בחוכמתו כדי לנצל לרעה את תמימותם של אחרים . משוב על הלמידה דנים בחשיבות של מציאת הקשר בין חלקי השאלה : מה צריך לעשות כדי לאפיין דמות בסיפור ? ( לחזור אל הטקסט , לקרוא שוב ושוב כדי לאתר את הדוגמאות בסיפור , להחליט אם להסתפק בציטוטים , לבחור את הדוגמאות המייצגות ביותר ) כל תלמיד חוזר אל התשובה שלו , בודק אם ענה נכון ומתקן לפי הצורך .
|
|