עמוד:18

להלן פירוט מהלך ההוראה המוצע . שלב א - הבנת השאלה מציגים רק את החלק הראשון של השאלה : בחרו את התכונות המתאימות לנווד : א . עקשן וחרוץ ב . קמצן ועצלן ג . שקרן וטיפש ד . פיקח וערמומי במליאה : מבררים עם התלמידים אם הם מבינים את משמעות התכונות ( לדוגמה : מה זה "פיקח וערמומי . (? " מדגישים שבכל סעיף יש שתי תכונות , ועליהם לבחון את התאמת שתיהן יחד לנווד . בכמה מצמדי התכונות יש תכונה מתאימה ותכונה שאינה מתאימה , כמו : שקרן וטיפש . אפשר להגיד שהנווד שקרן , אך אי אפשר להגיד שהוא טיפש , ולכן זוג תכונות זה אינו מתאים . בהמשך יידרשו התלמידים להדגים מעשה המתאים לשתי התכונות גם יחד . דנים בקצרה במידת התאמת התכונות לנווד לאחר קריאה חוזרת של הסיפור . מציגים גם את החלק השני של השאלה : הביאו מן הסיפור מעשה המדגים את התכונות שבחרתם . שלב ב - כתיבת תשובה משותפת המסתמכת על הכתיבה האישית בקבוצות מחלקים לתלמידים את המבחן שלהם , ומבקשים מהם להתבונן בתשובה שענו לשאלה זו . מטרת הפעילות הקבוצתית : כתיבת תשובה מיטבית המשותפת לכל חברי הקבוצה . לשם כך התלמידים צריכים לדון בבחירת צמד התכונות המתאים ביותר לנווד ( פיקח וערמומי , ( ולהציג מעשים שונים מהסיפור המעידים על התכונות הללו . התלמידים ידונו בקבוצה : האם הדוגמאות ( המעשים ) שכל אחד כתב מתאימים לתכונות ? האם יש דוגמה אחת שהיא אוסף של מעשים ( משפט מכליל , לא ציטוט , ( או דוגמה שהיא מעשה בודד אחד ( ואז אפשר לצטט ?( האם הציטוט ( הדוגמה מהסיפור ) הוא חלק ממשפט הסבר או שהוא עומד בפני עצמו ? האם התשובה ברורה לעמיתים שקראו אותה ? הערה דידקטית : תלמידים רבים מצטטים משפטים , ולכן חשוב לבקש מהם שיסבירו בעל פה את הקשר בין המעשה לתכונה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר