עמוד:98

תורה ודבש / רבקה אליצור אורי דפק בדלת של חדר סבא . סבא לא ענה . אורי פתח בזהירות את הדלת והציץ לתוך החדר . סבא ישב על יד השלחן ולפניו פתוח הספר הגדול . סבא לא שמע את קול הדלת הנפתחת . כשסבא לומד תורה , הוא אינו שומע ואינו רואה אלא את האותיות הקטנות שבספר הגדול . אמא של אורי אומרת תמיד : אורי , אסור להפריע לסבא כשהוא לומד תורה ! אבל עכשו רצה אורי להגיד לסבא דבר חשוב מאד . - סבא , סליחה ... סבא ... אני הפותח . - סבא הרים את עיניו מעל האותיות הקטנות שבגמרא והביט באורי . - אתה פותח ? אני רואה שאתה פותח . הכנס בני , וסגר את הדלת . - - אני הפותח של החגיגה מחר . - ספר אורי בשמחה ונכנס אל החדר ( ושכח לסגר את הדלת . ( - איזו חגיגה , בני ? - - אני הפותח של חגיגת התורה . מחר אנחנו מתחילים ללמד תורה ותהיה לנו חגיגה בכתה . המורה תתן לכל ילד ספר בראשית . אני אקרא בכתה את הפסוקים הראשונים : "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ - ... " ואורי עמד דם כאלו הוא כבר בחגיגה , הרים את ראשו ודקלם בקול רם ויפה את הפסוקים . סבא לטף את זקנו הלבן וחיך . - והדבש מוכן כבר ? - - מה ? - אורי לא הבין . - איזה דבש ? - צחק סבא . הוציא ממחטה מתוך כיסו , פרש אותה על האותיות הקטנות והושיב את אורי על ברכיו . וכך ספר סבא : לפני הרבה הרבה שנים . כשהייתי קטן מאד , יותר קטן ממך , לקח אותי אבי יום אחד בידי והוביל אותי ל"חדר . " זה היה שמו של בית

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר