עמוד:104

הצב והעקרב עודד בורלא פעם היה עקרב . אמנם היה עדין קטן , אבל כבר היה רע מאוד . כל הזמן היה מתהלך בין האבנים וצועק : “ הזהרו ! אני עוקץ ! וגם צובט ! ולפעמים נושך " ! כלם ברחו ממנו , כמובן , ואף פעם הוא לא עקץ , ולא צבט , ולא נשך . רק צעק . פעם יצא העקרב הזה - אמא שלו היתה קוראת לו “ , "מתק אבל האחרים קראו לו בכל מיני שמות נוראים שלא יפה להגיד אותם - אז פעם הוא יצא בבקר בכדי לצעק ולהפחיד והנה פגש בצב . לצב היה מצב רוח רע והוא היה עצוב . הוא עמד ליד פרח חצב , הוציא ראשו , הציץ על סביבותיו וכרסם פרורי מצה שמצא ליד הצריף . הצהב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר