|
|
עמוד:134
פרשנות המקרא מתפתחת בימי הביניים אחד ממקורות היצירה היהודית לאורך הדורות היה התנ"ך . על פסוקי התנ"ך נכתבו מדרשי הלכה , שקישרו בין הפסוקים לבין ההלכות שאפשר ללמוד מהם ; ומדרשי אגדה החיו את הדמויות המקראיות . פסוקים מהתנ"ך שולבו בפיוטים , וסיפורי התנ"ך שימשו מקור השראה לציורים . עם זאת , במשך מאות שנים כמעט שלא היה עיסוק בפרשנות המקרא , ולימוד התורה התמקד בעיקר בתלמוד ובהלכה . הראשון מחכמי ימי הביניים שכתב פירוש שיטתי למקרא היה רב סעדיה גאון , רס"ג ( עמ' . ( 80 פירושו היה ניסיון להבין את לשון הפסוקים , את המבנה התחבירי שלהם ואת ההקשר שהם כתובים בו . בדרך זו הלכו גם פרשנים אחרים – לדוגמה רש"י ( עמ' , ( 137 שהעיד על עצמו כי מטרתו העיקרית היא לפרש את הפסוקים על פי דרכו של רס"ג . פרשני המקרא בימי הביניים גם ניסו להתמודד עם הפרשנות הנוצרית ועם אמונות ודעות שמקורן בתנועות דתיות מוסלמיות , כמו המועתזילה ( עמ' . ( 46 הפרשנים חזרו והדגישו את ייחודו של עם ישראל , את נצחיות הברית שנכרתה בין העם לאלוהיו ואת התקווה לגאולה העתידה . בכך הם ביקשו לחזק את היהודים שהתארכות הגלות והפיתוי בהמרת הדת החלישו את אמונתם . פרשנות המקרא מעצבת אמונות ודעות פרק 12 פרשנות ופסיקת הלכה בימי הביניים היהודים בימי הביניים כתבו פירושים לתנ"ך ולתלמוד וחיברו ספרי פסיקה ותשובות בהלכה . מה היו מטרות הפרשנות למקרא ולתלמוד ומה היו הדרכים לפסיקת ההלכה ? כיצד נתנה היצירה היהודית בתחומים אלו מענה לאתגרי הקיום היהודי בימי הביניים ? פירוש רש"י לשמות כב , כנראה המאה השלוש עשרה < האותיות המיוחדות שנדפס בהן הפירוש נקראות "כתב , "י"רש אף שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה , שהיה הכתב שנהגו להשתמש בו יהודי ספרד .
|
|