|
|
עמוד:35
הח'ליפים העבאסים מחזקים את השפעת התרבות הפרסית הח'ליפים העבאסים העבירו את בירת האימפריה מדמשק לבגדד – עיר חדשה שהם הקימו בשנת . 762 בגדד הייתה נקודת מפתח מבחינת הקשר בין חלקי האימפריה , ומקומה סימל את יעד ההתפשטות החדש של האימפריה המוסלמית – המזרח , ובמיוחד פרס . הח'ליפים העבאסים חיקו את דפוסי השלטון הפרסיים ושילבו את המתאסלמים החדשים , במיוחד את הפרסים , במערכות השלטון . עם זאת , עד המאה התשיעית נותרו תפקידי הממשל הבכירים בידי הערבים , והערבית נותרה שפת הממשל והתרבות היחידה . רק בימי הח'ליף העבאסי אל-מאמון ( שלט בשנים ( 833–813 איבדו הערבים את מעמד הבכורה במנהל ובצבא . מאותה התקופה זכו המוואלי בתפקידי מפתח ועמדות כוח , ומעמדם השתפר לבלי הכר . מתאסלמים לא-ערבים מופלים לרעה האסלאם מייחס חשיבות לאמונה הדתית יותר מאשר למוצא , וכל המאמינים באסלאם נחשבים לקהילה אחת . למרות זאת , במאה הראשונה להתפשטות האסלאם מעמדם של המוסלמים ממוצא ערבי היה גבוה ממעמדם של בני עמים אחרים שהתאסלמו . אפילו נוצרים ממוצא ערבי היו במעמד גבוה ממעמדם של מתאסלמים שלא היו ערבים במוצאם . המתאסלמים הלא-ערבים היו במעמד מוואלי – אנשים שנהנו מחסות השבט הערבי שהם נספחו אליו . היו בהם שבויי מלחמה שנאלצו לקבל את האסלאם כתנאי לשחרורם , אבל היו גם שהתאסלמו מרצון . המוואלי לא שולבו בפקידות ובממשל ולא בתפקידי שיפוט , והיחס אליהם היה משפיל . אפלייתם של המואלי נמשכה בתקופת שלטונם של הח'ליפים האומיים , ( 750–661 ) שהדגישו את האופי הערבי של האימפריה . ההתמרמרות בקרב המוואלי גברה והם הצטרפו להתנגדות של השיעים לשושלת האומיית ולמרד שבעקבותיו עלתה לשלטון שושלת בית עבאס ( עמ' . ( 30 בדרך כלל נמנעו הח'ליפים מלכפות את האסלאם . לפי הקוראן אין לכפות את האסלאם על שום אדם , ואין על השליט חובה להפיץ את הדת המוסלמית בקרב נתיניו . הח'ליפים הושפעו גם מהשיקול הכלכלי – שלא להפסיד את ההכנסות מהמסים ששילמו הלא-מוסלמים , שהיו גבוהות מההכנסות מהמסים ששילמו המוסלמים . השיקול הכלכלי היה כה משמעותי עד שהיו מקרים שבהם אנשים שנטשו את הקרקע בשל עול המסים הוחזרו לכפרים ואף נאסר עליהם להתאסלם . פתרון אחר היה להטיל מס על הקרקע בין שהבעלים מוסלמי ובין שהוא לא-מוסלמי . בקרב הלא-מוסלמים היה ליהודים ולנוצרים מעמד מיוחד בזכות היותם מאמינים באל אחד . הם נחשבו לאנשי הספר ( אהל אל-כתאב , ( כלומר עמים שזכו להתגלות אלוהית בספר מקודש ( עמ' . ( 71 מעמדם היה של בני חסות ( אהל א-ד'מה או ד'מים ) הנהנים מחסות השליט תמורת תשלום מסים מיוחדים שהיו מוטלים על כל הלא-מוסלמים . החסות הבטיחה את החיים , את הרכוש ואת הזכות לשלטון עצמי .
|
|