|
עמוד:150
שאלות לסיכום הסעיף : דקדוק ומחקר בלשון העברית ( עמ' ( 150-149 . 1 ציינו את שמותיהם של ספרי הדקדוק שהוזכרו בפרק והסבירו מה החידוש בכל אחד מהם . . 2 מה היו נקודות המחלוקת בין מנחם בן סרוק לדונש בן לברט ? . 3 כיצד השפיעה השתלבותם של היהודים בחיי החברה בספרד על טיפוח הלשון העברית ? . 4 שני משוררים עברים תיארו את מצבה של השפה העברית בימי הביניים : רבי יהודה הלוי : "מצא אותה מה שמצא את נושאיה , נתדללה בדלותם וצרה במיעוטם" ( הכוזרי , סח . ( רבי יהודה אלחריזי : "ובניכם מאסוני וחבקו לשון זרים , אשר עזבוני ויקטרו לאלוהים אחרים ( תחכמוני , עמ' . ( 8 מה עלה בגורלה של העברית לדעת כל אחד מהמשוררים ? מחלוקת חריפה בין המדקדקים בעקבות רס"ג התפתח בספרד מאמצע המאה העשירית ועד אמצע המאה השתים עשרה מחקר הלשון העברית ודקדוקה . המדקדקים זיהו שורשים של מילים , ביארו את משמעויותיהם וניסו להתאים את מערכת המושגים של הדקדוק הערבי ללשון העברית . הם ראו בעבודתם אמצעי שיסייע להבנה נכונה של פסוקי התורה . אחד המדקדקים , מנחם בן סרוק 970–920 ) בערך , ( הוזמן לקורדובה על ידי חסדאי אבן שפרוט ( עמ' ( 83 לשמש לו מזכיר ולעסוק בחקר הלשון . מחברת מנחם , שכתב בעברית , הייתה המילון הראשון ללשון העברית וללשון הארמית הנמצאות במקרא . מנחם הצביע בפעם הראשונה על קיומו של אותיות השורש . ואולם , לדעת מנחם שורש של מילה יכול להיות מורכב מאות אחת , משתיים , משלוש , מארבע או מחמש אותיות . חידוש אחר של " מחברת מנחם" היה הניסיון לבאר את אוצר המילים של המקרא אך ורק על סמך ההקשר הענייני . על גישה זו חלק דונש בן לברט 990–920 ) בערך , ( שהוזמן גם הוא לקורודבה על ידי חסדאי אבן שפרוט . בספרו תשובות דונש בן לברט הוא תקף את מנחם על כך שנמנע מהשוואה ללשון הערבית – והוא טען כי ההשוואה לערבית לא רק מותרת , אלא שהיא מועילה להבנת המקרא . בכתביו של דונש מופיעה ההבחנה בין פועל עומד – שאינו מצריך מושא – לבין פועל יוצא – שמצריך מושא . דונש היה גם הראשון שמיין את הפעלים לבניינים כבדים וקלים . המחלוקת בין אסכולת דונש לאסכולת מנחם נמשכה עוד דורות רבים והדיה הגיעו גם לאשכנז . בקורדובה חי ופעל גם רבי יהודה חיוג' 1012–945 ) בערך . ( הוא טען כי שורש הפועל מורכב משלוש אותיות כמקובל בימינו . את תפיסותיו הדקדוקיות של חיוג' פיתח והעמיק רבי יונה אבן ג'נאח , רופא שחי גם הוא בקורדובה באותה תקופה . שני ספריו הידועים הם ספר הרקמה וספר השורשים . בהקדמה ל"ספר , "הרקמה הכולל מגוון נושאים לשוניים כגון חילופי אותיות או חילופי תנועות , הסביר אבן ג'נאח את החשיבות שבלימוד חכמת הלשון ואת היותה הכרחית להבנת כתבי הקודש . הדגשת החשיבות נבעה מהקדושה שיוחסה ללשון העברית , אך היא גם הייתה תגובת-נגד למדקדקים הערבים שעסקו בחקר לשון הקוראן . ספר השורשים < מילון המסודר בסדר א"ב .
|
|