|
|
עמוד:146
ספרות השו"ת מתפתחת במאה השלוש עשרה התשובות הראשונות שהגיעו לידינו מאשכנז הן התשובות שכתבו רבי קלונימוס ובנו רבי משולם בתחילת המאה האחת עשרה , אבל הם לא כתבו אותן בספר . למעשה עד המאה השלוש עשרה חכמי גרמניה וצרפת לא כתבו ספרי שו"ת . לעתים הם צירפו את תשובותיהם לחיבורים אחרים – לדוגמה , רבנו תם ( עמ' ( 106 צירף את התשובות שכתב לספרו ספר הישר הראשון מחכמי אשכנז שערך את תשובותיו ואת תשובות החכמים שקדמו לו היה המהר"ם מרוטנבורג ( עמ' , ( 56 ואחדות מהן כנראה ערכו תלמידיו . במאה השלוש עשרה בספרד נודע רבי שלמה בן אדרת , הרשב"א באלפי תשובותיו . יהודים מספרד , מפורטוגל , מאיטליה , מצרפת , מאשכנז ומאסיה הקטנה פנו אליו בשאלות , וכבר בחייו אספו את תשובותיו בקבצים מיוחדים . רבות מתשובות הרשב"א עוסקות בענייני הקהילות ובתי הדין , אך אחדות מהן עוסקות גם בהשקפות עולם . רבי שלמה בן אדרת , הרשב"א – ( 1310–1235 ) הרשב"א עמד בראש ישיבה בברצלונה . הוא הגן בכל כוחו על זכויותיו של הקהל ופעל לחיזוק מעמדו של המשפט העברי . תשובות הגאונים כמקור לפסיקת הלכה בצד חיבור של ספרי פסיקה התהוותה ספרות של שאלות ותשובות , ובקיצור שו"ת . ספרות השו"ת התפתחה בתקופת הגאונים – כאשר יחידים וקהילות שלחו אליהם שאלות במקרים של חילוקי דעות כיצד יש לפרש את ההלכה , במצבים שלא הייתה תשובה מפורשת בספרות הקיימת , או במטרה לערער או לאשר פסיקה מקומית . התשובות שכתבו הגאונים הראשונים היו בדרך כלל קצרות , והם הסתפקו בתשובה לנושא שנשאלו עליו . לעומת זאת , התשובות של הגאונים האחרונים היו ארוכות , ויש מהן שנכתבו כספרים שלמים . ספרי התשובות שכתבו הגאונים האחרונים עוסקים לא רק בהלכה אלא גם בענייני אמונות ודעות ובשאלות עקרוניות , כגון תוקף התורה שבעל פה ופרשנות המקרא . דוגמה לתשובה מסוג זה היא סדר רב עמרם גאון – סידור שכתב ראש ישיבת סורא במאה התשיעית רב עמרם גאון בתשובה לבקשה שהופנתה אליו לכתוב את סדר התפילות והברכות של כל השנה . דוגמה אחרת היא איגרת רב שרירא גאון , שעמד בראש ישיבת פומבדיתא בשנים . 998–967 בתשובה לשאלה שהגיעה מקירואן כיצד נכתבה המשנה , תיאר רב שרירא גאון את השתלשלות התורה שבעל פה . עם ירידתו של המרכז הבבלי ( עמ' ( 81 חל שינוי באופייה של ספרות השו"ת . התשובות של הגאונים חייבו רק את הקהילה המקומית שממנה נשלחה השאלה ונוסחו בהחלטיות . לעומת זאת , נוסח התשובות של החכמים המקומיים היה פחות החלטי וגם תוכנן השתנה : השאלות הצטמצמו לתחום ההלכה – ולא כמו בימי הגאונים , שהשאלות עסקו גם בפרשנות התלמוד ובעניינים אחרים . ספרות השו"ת
|
|